ד.ר מרדכי הוכברג
הממסד הרפואי בארץ ובארצות מערביות רבות מטפל בחולים בשיטות של רפואה מערבית הקונוונציונאלית. לטעמם, זוהי האמת היחידה רפואה. במידה כזו או אחרת, הם פוסלים טיפולים אחרים שאינם כלולים במסגרת זו כמו רפואה סינית. רופאים מחויבים לטפל במחלות שונות ובעיות רפואיות לפי ה"ספר", שאם לא כן, אם יקרה והמטופל שלהם ניזוק או נפטר, הם יכולים להיות מואשמים בהזנחה רפואית. כל טיפול שלא נוסה במחקר כפול סמיות מוצלב, עם חזרות ומול פלסבו, לא נחשב כטיפול אמיתי והולם. גישה זו הייתה יכולה להיות נכונה אם היו לה תוצאות חיוביות. האם זו המציאות? שום דבר לא רחוק יותר מן המציאות. בארץ, כמו בעוד ארצות עם רפואה דומה, כל אדם שני מקבל סרטן. נפוצות ביותר השמנה, סוכרת, מחלות לב, יש עלייה דרסטית באוטיזם, בהפרעות קשב ולמידה, דיכאונות, התאבדויות ועוד. במאמר זה, ידונו אחת לאחת הטענות של הממסד הרפואי ועל איזה בסיס הן נשענות.
מחקרים כפולי סמיות עולים בדרך כלל הרבה מאוד כסף. חברות המייצרות תרופות מוכנות להשקיע כספים כדי למצוא תרופה לאיזושהי מחלה, אבל תרופה כזו לא תהייה תרופה טבעית. על תרופה טבעית, כמו צמח מזון מסוים או צמח מרפא על פי רפואה סינית, אי אפשר לקבל פטנט. לכן חברות התרופות לא עורכות מחקרים על מוצרי טבע. עיתונים רפואיים הנחשבים לאלו שבדרוג היותר גבוה, אינם מפרסמים מאמר על מוצר שלא נבדק בשיטה של סמיות כפולה. מאחר ואין מאמרים כאלו, מידע כזה לא מגיע אל הרופאים. העובדה שאין מאמרים על שיטות חילופיות ולכן אין הן נחשבות כמדעיות זו עמדה מעוררת תמיהה: מדוע שיהיו מחקרים כאלו אם לא עורכים אותם?
יש תרופות צמחיות בעלות קשת נרחבת מאוד של פעילות שנלמדו מעולם רפואה סינית עתיקה. יש תרופות לניקוי כלי דם, יש תרופות המעכבות, מונעות ובמקרים רבים גם מרפאות סרטן ,תרופות שנלמדו מעולם רפואה סינית. אבל, רופא לא ייתן אותן מאחר ואין הן מופיעות בספר הטיפולים. יש סדרה ארוכה של צמחי מרפא שמסוגלים לחסל גם חיידקים שעמידים בפני כל האנטיביוטיקות. שמן קוקוס, למשל, הוא תרופה מעולה נגד מחלות חיידקים ווירוסים לסוגיהם. היו גם חולי איידס שהבריאו עם אכילתו אחד מהפלאים של לימוד רפואה סינית עתיקה.
לפי החוק בארץ, גם בארצות נוספות, אסור לייחס תכונות ריפוי למזונות למרות שמחקרית נלקחו מעולם רפואה סינית ועבדו על מטופלים, חוץ מאשר למספר מזונות שמשרד הבריאות אישר שאכן הם עוזרים. הפלא ופלא – מותר לייחס תכונות מרפא לשמנים אומגה-3, ויטמין D ועוד מספר חומרים טבעיים. אם שאר מוצרי הטבע שעוזרים כך לבריאות מוגדרים כמזון או תוספות מזון, מדוע שרופא לא ייתן אותם? האם לרופא אסור לדבר על אוכל?
באופן חד-משמעי יש הבדל בין מזונות וצמחי מרפא לבין תרופות כימיות. ברור שגם בעולם הצומח לא הכל כשר – יש צמחים רעילים, גם עם צמחי מרפא אין להפריז. אף אחד לא ימליץ לאכול סלט שכולו זעתר או מנטה. למספר עלים יש תועלת. תרופות כימיות אינן יכולות להשתלב במנגנון המורכב של הגוף. לצמחי מרפא אדם מורגל משחר בריאתו. לכן יש בהם תועלת ברורה ועליה התבססה רפואה סינית, בכפוף לאמצעי זהירות כמו הכרה מוחלטת של הצמח ונטילת מינון מתאים.
אנשים חושבים שהם אוכלים מזון עשיר ומגוון. יש כאלו שאפילו לא חושבים על כך – הם אוכלים מה שהם אוהבים. את המכונה הביולוגית האין סופית המכונה גוף האדם לא מעניין בכלל מה האדם אוהב לאכול, יש לה את הצרכים שלה. אם לא ממלאים אותם, המכונה חורקת ולבסוף מפסיקה לפעול. מדברים על אכילת הרבה ירקות ופירות. זה חשוב. השאלה היא איך גודלו ואיך טופלו מזונות צמחיים כאלו. משרד החקלאות האמריקאי בדק אלפי דגימות של ירקות ופירות שלא מחקלאות אורגנית, שניקנו בשוק הרגיל. במחקר זה נמצאו ירקות ופירות "רבים" ללא שאריות ריסוס או כמעט ללא שאריות. מזונות אלו היו אבוקדו, בצל יבש ותירס (מהונדס גנטית
בדרך כלל). זה הכל? כן, זה הכל. למשל, בכ-97% דגימות של תפוחי עץ, אפרסקים ונקטרינות
נמצאו שאריות של חומרי ריסוס – מחומר אחד עד 10 חומרים שונים. ולגבי ערכם התזונתי של ירקות ופירות. כבר כ-100 שנים שחקלאים מדשנים את המטעים והשדות בזבלים כימיים, לרוב רק בהם. לרוב רק בשלושה – חנקן, זרחן ואשלגן. הצמח מוציא מן האדמה כ-32 יסודות שונים. אז איפה הברזל, מנגן, גופרית, נחושת ורבים אחרים?
בבדיקות שנעשו בארה"ב להשוואת כמות המינרלים בין מספר ירקות אורגניים ולא אורגניים נמצא, למשל, שבמאה גרם עגבניות אורגניות הייתה כמות של מעל 1,900 מק"ג ברזל – בעגבניות לא אורגנית – 1 !!! כל הטבלה ונתונים נוספים נמצאים בספר "ירוק לחיים" של ויקטוריה בוטנקו, והנתונים מסמרי שיער.
ואם כבר עוברים לחקלאות אורגנית, שזה צעד חשוב קדימה, יש לתת את כל תשומת הלב להעשרה של האדמה לא רק בחומר אורגני אלא גם במינרלים. זיבול האדמה עם ביו-קומפוסט ביחד עם טוף וולקני, גם קמח בזלת לא בהפרזה, חשוב להעשרת האדמה במינרלים. באופן חד פעמי אפשר להשקות גם עם מי ים בדילול של 1:15 עם מים מתוקים. אפשר לדשן עם תכשירים אותם מכינים מאצות ים – יש כאלו בשימוש בחקלאות. כל אלו יעזרו לבל יחסרו מינרלים בתוצרת החקלאית. מי שמחפה את האדמה סביב עצים או ירקות עם חומר אורגני, עדיף שישתמש באדמת עלים, או עלי עצים מעמיקי שורש, או גם עשבים חד-שנתיים ובלבד שאלו צומחים באדמה לא מדולדלת. אדמה שהובירו אותה אחרי עשרות שנים של חקלאות קונבנציונאלית לא תספק לעשבי הבר הגדלים בה מספיק מינרלים, כדי שהם יצמחו צמיחה שופעת. צמחי בר הגדלים באזורי הצפה עשירים יותר בדרך כלל.
שימוש בעשבי בר אכילים שנלמדו מעולם רפואה סינית, אותם ניתן לאכול כחלק מסלטים או ממיצי ירקות, היא הדרך הקצרה ביותר והיעילה ביותר לשקם את הבריאות, כמובן ביחד עם תפריט מלא בו לא יחסר דבר ועם תוספי מזון בהתאם לצרכים. צמחי בר כאלו עדיף ללקט באדמות כבדות שהן יותר עשירות במינרלים, לא ליד כביש סואן, לא ליד שטח חקלאי מרוסס ולא ליד מזבלות. שולי יערות הם מקום טוב למציאת צמחים כאלו. רשימת צמחי המאכל הגדלים בר בארץ מאוד ארוכה. היותר ידועים הם חלמית, סרפד (המתאים יותר עם מיצי ירקות), מרור הגינות, גדילן, עולש, ניסנית, מקור חסידה, נירית הקמה, שומר פשוט, דבקה, כוכבית מצויה וכן פירות של אפון בר ובקיות למיניהן. המקרים היותר בולטים של ריפוי ממחלות קשות הם כאשר משלבים צמחי בר בתזונה – הן בסלטים והן במיצי ירקות. אם ברצונכם להיות בריאים, אכלו יותר חוביזה (חלמית) ופחות חובוז (לחם).
יש בעיות נוספות. משרד הבריאות משדל אנשים לחסן את ילדיהם בשלל חיסונים. במדינה נידחת כמו אוסטרליה, דרך משל, משרד הבריאות המקומי אסר לתת חיסונים נגד שפעת מאחר ומספר ילדים קיבלו עוויתות, פרכוסים, שיתוקים וקומא. כאשר הם נוכחו שהתופעות חזרו שוב ושוב אחרי חיסונים, היה להם אומץ להודות בטעותם ולהפסיק עם זה. חיסונים לא מלמדים את הגוף ואת המערכת החיסונית להלחם עם אויבים אמיתיים – כך, העמידות של בני אדם יורדת ואין היא מגינה בעתיד מפני בעיות אמיתיות כמו סרטן. על החשיבות של ויטמין D, ויטמין 12B, יודן ממקור של אצות ים וסלניום ממקור של אגוזי ברזיל נכתבו בעיתוננו מספר רב של מאמרים ונלמדו מעולם רפואה סינית. חשוב לחזור ולהדגיש שמחסורים ברכיבי תזונה אלו מאוד שכיחים ומאוד מזיקים. רמה מספקת של ויטמין D עשויה לצמצם במחצית תחלואה בסרטן שד, סרטן מעי גס ושורה ארוכה של מחלות נוספות.
אשר למים, כבר עייפנו מלחזור ולדבר על נזקי הפלואוריד. בעיתון JADA, עיתון איגוד רופאי השיניים בארה"כ סוכם מחקר בן 4 שנים לגבי שימוש במים מופלרים לתינוקות ונמצא שלפלואוריד אין כל תועלת – אך ורק נזק. בסין נערך מחקר בו נמצא מתאם בין רמות הפלואוריד בדם ורמת האינטליגנציה. ילדים שהיו בכפר בו באופן טבעי היו במימיו ריכוזי פלואוריד גבוהים יותר, אצלם כמות הילדים עם IQ גבוה הייתה 3.5 פעמים נמוכה יותר לעומת הרמה של ילדים בכפר עם מים דלי פלואוריד. נתון זה הובא בפני אנשי צמרת משרד הבריאות והם התעלמו ממנו בטענה שכמות הפלואוריד בכפר עם יותר פלואוריד במים הייתה גבוהה מזו שמוסיפים בארץ. הם רק התעלמו מדבר אחד – באופן טבעי, באדמה יש פלואוריד הסידן – החומצה ההידרופלואורוסיליצית אותה מוסיפים למי השתייה פה רעילה 20 עד 25 פעמים יותר מפלואוריד הסידן הטבעי! כך, המשרד שאמור להיות ממונה על שמירת הבריאות בארץ ושיפורה מועל בתפקידו ואף אחד לא אומר להם די!
לאור או לחושך כל הדברים האלו, רפואה בארץ קורסת, אנשים רבים אוכלים מזון מזיק או חסר ערך, מנסים להחזיר לעצמם את הבריאות עם תרופות כימיות והכל לשווא. אין להתעלם מהצד החיובי של הישגי רפואה, כמו מתן אינסולין או תחליפי הורמוני בלוטת התריס כאשר יש צורך בכך, טיפול באנטיביוטיקות נגד מחלות מסוימות, שלא ידועה דרך טובה יותר להתמודד איתן וכמובן רפואת חירום בשעת פציעה מתאונות, פעולות איבה, עבירות גוף וכדומה. אין להתעלם מהצורך המיידי לטפל בחולי לב. אבל, בכל שאר השטחים, לא מהרפואה התרופתית תבוא הישועה.
כמו כל עם ישראל, גם אנחנו התרגשנו מסיפור מקרה הכשל בפעולת הכבד. ללא כל ציניות, כל הכבוד לבית החולים שהציל את אותה צעירה מאי-ספיקת הכבד הקשה שהייתה לה – אבל בל נשכח שזה קרה לה מנטילת תרופה "כמעט נקייה מתופעות לוואי". חשוב שכל אדם יהיה אחראי למעשיו. מספיק עם החגיגה של אכילת ג'נק פוד. מספיק לבכות על כך שלא מכניסים עוד ועוד תרופות כימיות לסל התרופות. אם חפצי חיים אנחנו, חובה לשנות כיוון. יש ניצנים לכך בכל העולם. יש יותר ויותר מחקרים מדעיים למהדרין שמלמדים על הערך של מזונות, צמחי מרפא ומקטעים שלהם בשמירת הבריאות ושיקומה. יותר ויותר אנשים, גם אנשי מקצוע, פוקחים את עיניהם ורואים שכך אי אפשר להמשיך. אנו מצפים לפקיחת עיניים גם ממשרד הבריאות!