השמנת יתר – פתרון מוצע
כבר לפני כעשר שנים החלה להתברר העובדה שאינסולין קשור כמעט לכל המחלות הכרוניות הדסטרוקטיביות. כעת, נערך מחקר פורץ דרך, שאישר שלמינון נכון של אינסולין המופרש יש תפקיד מרכזי בירידה במשקל. בארה"ב, 200 מיליוני אנשים סובלים ממשקל יתר. בסה"כ, כמות השומן המיותרת שהם נושאים על גופם היא כ- 2.3 ביליוני ק"ג!!!
חוקרים מבוסטון ערכו לאחרונה מחקר ומצאו שאצל אלו שמפרישים כמות רבה של אינסולין, יש קושי רב יותר לרדת במשקל, לעומת היכולת של אלו המפרישים מעט אינסולין. המחקר היה פורץ דרך – הבעיה היא שהחוקרים לא הסיקו ממנו שום מסקנות מעשיות. דרוש הסבר מהו הרקע שבו נוצר עודף של אינסולין ואיך ניתן להוריד עודף כזה.
כמו במחקרים רבים ברפואה בת זמננו, החוקרים ניסו לקשור את נושא ההשמנה לגנים של אנשים. הם רוצים שתאמינו של- 200 מיליוני אמריקאים יש גנטיקה של השמנה, שגורמת להם להפריש יותר אינסולין. שום דבר לא רחוק יותר מן המציאות מאשר הנחה זו.
הסיבה ש- 200 מיליוני אמריקאים סובלים מעודף משקל איננה בגלל טעות גנטית, שגורמת ללבלב שלהם להפריש יותר אינסולין. יתר אינסולין הוא תוצאה – לא סיבה. סיבה מרכזית אחת היא שאנשים ויתרו על רגליהם, במקום ללכת, כפי שהיה מאז בריאת האדם, הם נוסעים.
הפרעה בקולטני האינסולין
הפרעה זו קורית כאשר אנשים לא עוסקים בפעילות גופנית. הם לא נעים כפי שהטבע מכתיב להם. היכולת הדינאמית של הגוף עברה הסתגלות מחוסר שימוש בשרירים. זה דומה למה שקורה כאשר אדם שוכב במיטה מספר שבועות – השרירים מתחילים להתנוון, כמו שאומר הפסוק "השתמש בזה או שתאבד את זה". כאשר אדם אינו מבזבז אנרגיה יש לו סוכר בתאים. כך קולטני האינסולין אינם מגורים. הדרך היחידה בה יכול הגוף להסתגל למצב זה היא לייצר יותר אינסולין. האדם סובל מהפרשת יתר של אינסולין.
כאשר הגוף מפריש אינסולין, מיד בולם האינסולין את הייצור של הורמון שורף שומן הקרוי הורמון מעורר ליפאז. הורמון זה אחראי לשחרור שומן למחזור הדם, כדי שהוא ינוצל לדלק. אם אנזים זה נבלם הגוף לא מסוגל לשרוף שומנים ואז הוא יתחיל לנצל חומצות אמיניות מן השרירים וגם פחמימות, כדלק. זה יגרום לאדם להיות רעב בצורה לא סבירה וכך נוצר מעגל מרושע של אכילת יתר.
המפתח לפתרון מצב זה הוא שתהיינה בדם רמות נמוכות של אינסולין, כך שהגוף ייצר כמות גדולה יותר של הורמון מעורר ליפאז. השומן ינוצל לאורך כל היום והאדם יהיה רזה ומוצק. ביפן, לדוגמה, אוכלים מזון הרבה יותר בריא מאשר בארה"ב, ותוחלת החיים שם היא מעל ל-80 שנה. סיבת מגיפת ההשמנה בארה"ב היא לא רק חוסר פעילות גופנית – 90% מהמזון שאוכלים שם הוא מזון מעובד, ג'נק פוד. פשוט מזעזע לראות מה אנשים מכניסים לגופם. חוששני שבארץ המצב לא בהרבה יותר טוב. "מזון" כזה בלי ספק פוגע ברגישות של קולטני האינסולין.
מהו הפתרון?
כדי להשיג משקל נאות ובריאות יש לשמור שלא תעלה רמת האינסולין. רמה זאת ניתן לגלות בבדיקת דם פשוטה. רמתו בדם צריכה להיות 2 או 3. הדרך להגיע לכך היא על-ידי התעמלות והליכות, בלי ג'נק פוד ובלי פחמימות ריקות. כמות הפחמימות המומלצת
משתנה, לאנשים שונים יש צורך בכמויות שונות לפי סוג המטבוליזם שלהם.
אנשים שיישמו זאת, עד מהרה יראו שיפור רב, לא רק ביכולת שלהם להגיע למשקל אופטימאלי, אלא גם באפשרות למנוע מחלות כרוניות הרסניות. חולי לב וחולי סרטן חייבים למדוד את כמויות האינסולין בדמם – רמת אינסולין גבוהה היא סיבה מרכזית לשני סוגי המחלות גם יחד.
באשר לתזונה – מומלץ מעבר לתפריט צמחוני-טבעוני, הכולל שפע של מזון לא מבושל. אכילת כמות מספקת של ירקות, גרעינים, אגוזים, זרעי פשתן טחונים וזרעי צ'יה כספקי אומגה-3 וכמות פירות ממוצעת תעזור. חשוב שמרבית הירקות והפירות יהיו אורגניים, טריים ככל האפשר ויכללו מגוון רחב של מינים. תוספי מזון דרושים, תוך שימת לב מיוחדת לבל יחסרו ויטמיני D, 12B וכן יודן מאצות ים, סלניום מאגוזי ברזיל ומגוון נוסף של תוספי מזון בהתאמה אישית. צריכת מזון שהוא 100% לא מבושל תעזור במקרים שדרכים יותר מתונות לא עוזרות.