טיפולים טבעיים באקנה
אקנה, פצעי בגרות, היא בעיה של בני נוער בעיקר, אבל במידת מה, גם של מבוגרים. רבים מכירים כיום טיפולים טבעיים בבעיה זו כמו עם שמן עץ התה, מיץ לימון, חומץ תפוחים ותה משורש ברדוק. אבל, מאחר ובעיה זו שכיחה מאוד וגורמת סבל, בעיקר נפשי, לרבים כל כך, מדענים ממשיכים לחפש עוד ועוד פתרונות טבעיים לטיפול באקנה ואמנם, במקומות שונים בעולם, נוסו תכשירים צמחיים שונים, שנתנו תוצאות עוד יותר מבטיחות ממה שהיה עד כה.
יש סוג אחד של בקטריות, פרופיוניבקטריום, שהוא זה שבמרבית המקרים גורם לפצעי אקנה – הוא מצוי בתדירות על-פני העור. בקטריה זו ניזונה משומנים המצויים בסבום שבעור. אם נקבוביות נסתמות, הבקטריה מתרבה ופורצת דלקת בצורת פצעי בגרות. לכן, מרבית מאמצי החיפוש אחר פתרונות לאקנה מתמקדים בצמחי מרפא שידכאו את ההתרבות של בקטריה זו. יינתנו בזאת פרטים על תכשירים צמחיים שנמצאו עוזרים נגד אקנה.
1) שורש ליקוריץ (גליציריזה גלברה). נמצא יעיל נגד אקנה. מחקר איתו נערך בקוריאה הדרומית. שם הם בדקו שורה של צמחי מרפא סיניים וצמח זה נמצא יעיל. אפשר לשים אבקה של שורש זה ישר על הפצעים וגם לשטוף את העור עם תה של צמח זה.
2) אכינצאה. באוניברסיטת וונקובר בקולומביה הבריטית, קנדה, ניסו טיפול עם אכינצאה. מחקר זה, אין ויטרו, פורסם בספטמבר 2009. תכשיר האכינצאה גם קוטל את הבקטריות וגם עוזר נגד הדלקת הנגרמת על-ידי הבקטריה. יש להשתמש בתה אכינצאה הן כטיפול מקומי והן בשתייה.
3) רסברטרול. באוניברסיטת נאפולי, איטליה, פורסם באפריל 2011 מחקר שהראה שטיפול חיצוני עם ג'ל המכיל רסברטרול שיפר את הסימפטומים של אקנה אצל הסובלים מבעיה זו. חומר זה מצוי בענבים ובעוד מספר פירות. הטיפול איתו היה חיצוני, פעם אחת ביום.
4) שמן אתרי של ריחן. חוקרים מאוניברסיטת נרסואן בתאילנד ערכו ניסוי אין ויטרו לגבי האפקט של סוגים שונים של תכשירי שמן ריחן נגד אקנה ולתכשירים אלו הייתה השפעה קוטלת חיידקים רבה כנגד אותם חיידקים הגורמים לאקנה. סוג הריחן המצוי ביותר בארץ, בזיל מתוק, היה בעל הפעילות הרבה ביותר. יש לדלל את השמן האתרי שלו על-ידי ערבובו עם קרם, כמו למשל עם שמן קוקוס, ולהשתמש כך כטיפול מקומי באקנה.
5) הופס. ניסוי עם תכשיר זה נערך בבירת ארה"ב, וושינגטון והוא נמצא יעיל כנגד סוגי בקטריות הגורמות לאקנה. הטיפול איתו הוא טיפול חיצוני במוקדי הבעיה.
לסובל מאקנה, כדאי לנסות תכשירים כאלו, ולהשתמש באותו תכשיר שנראה לו היעיל ביותר לטיפול בבעיה, מבלי להשתמש באנטיביוטיקה שרק פוגעת בבריאות.