חשיפה לאור השמש עוזרת למניעת ולהאטת ההידרדרות של חולי טרשת נפוצה
כבר יותר מ-3 עשורים מדענים יודעים שמחלת הטרשת הנפוצה שכיחה הרבה יותר בארצות צפוניות, בהן יש חשיפה מועטה לשמש, יחסית לשכיחות המחלה בארצות הקרובות לקו המשווה. אחת הסיבות לכך היא שעם חשיפה רבה יותר לאור שמש, יש יותר ויטמין D בגוף, אך לחשיפה לשמש יש גם תועלת נוספת. לנטילת כמוסות של ויטמין D עד לעלייתו לרמה מספקת בדם, עדיין לא הייתה אותה השפעה כפי שיש לחשיפה לקרני השמש עצמן. אמת הדבר, שמתן תוספת ויטמין D לחולי טרשת נפוצה מאט את התקדמות המחלה אצלם, אבל לאור השמש יש יתרונות נוספים, לא רק בייצור של ויטמין D בגוף. מתוך מחקריו של פרופ' דה לוקא, ממכון סטיינבוק
באוניברסיטת וויסקונסין, נמצא שלקרני אולטרה סגול של השמש יש ערך מוסף לבריאות מעבר ליצירה של ויטמין D. מאמר זה פורסם בז'ורנאל המקצועי Proceedings of the National Academy of Science . ממצאיו מלמדים שרמה גבוהה של ויטמין D מעלה את רמות הסידן בגוף, אבל בקרב תושבי הארצות המשווניות אין רמה גבוהה של סידן בגוף יותר מהנורמה ובכל זאת השכיחות של טרשת נפוצה שם מועטה בהרבה.
על מנת להבין טוב יותר את תהליך המחלה, נחשפו חלק מהעכברים שהיו חולים במחלה כזו לקרינה אולטרה סגולה באופן קבוע כל שעות היום וחלקם לא. יחסית לקבוצת הבקורת שבה לא נחשפו לקרינה, לא היה הבדל בין הקבוצות לגבי שכיחות המחלה, אבל חומרתה הייתה פחותה במידה ניכרת בקרב אותם עכברים שנחשפו לקרינה כל שעות היום. אם כי החשיפה לקרינה העלתה במידת מה את רמת ויטמין D אצל בעלי החיים, ההשפעה של החשיפה לקרינה האולטרה סגולה הייתה הרבה יותר משמעותית ממה שניתן היה לצפות שויטמין D עצמו יעשה. ההנחה היא שחשיפה לאור כזה בולמת תהליכים של התפתחות מחלות אוטואימוניות בגוף, אבל לדברי החוקרים, עדיין רב הנסתר על הגלוי. לדברי החוקרים, "חשוב לזהות איזה אורך גל של קרינה פועל ואם אין הוא אותו אורך גל שמגביר סיכון לסרטני עור". על כל פנים, בתנאי ישראל, חשיפה נורמאלית לשמש, לא בשעות החמות ביותר, יכולה להועיל מכל הבחינות.