חומצה פלואורוסיליצית המוספת למים הינה רעל חמור
לאדם, לחי ולצומח
בארה"ב יצא לאור ספר בשם Caring for cut flowers, מאת רוד ג'ונס. באחד מפרקי הספר הוא מעלה את הנושא של נזקי הפלואוריד לפרחים. צמחים לא מעטים נמצאו רגישים לחומצה פלואורוסיליצית, כשהיא מוספת למי ההשקיה שלהם דרך ההפלרה המקובלת, ובהם היותר רגישים הם גרברות וסיפנים. זאת לא כל הרשימה. פרחים רגישים נוספים הם פרזיות, אסטר, צבעונים, חרציות, שושן צחור, מספר זני ורדים ועוד. הפלואוריד פוגע בצבעוניות של הפרחים, צובע אותם בצבע חום, בעיקר בעלי הכותרת אבל גם חלקי צמח אחרים.
קל להבין מדוע יש נזק כזה לצמחים, בשים לב לעובדה שפלואוריד הינו חומר קורסיבי ביותר – חומר שאסור לו להיות מוכנס לסביבה. לפי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב, אסור באיסור חמור להכניס פלואוריד למאגרי מים, לנביעות, נחלים, נהרות, שלוליות וכל מקום אחר בטבע בו יש מים. הדרך היחידה המותרת להכנסת רעל אימים זה למים הינה להכניסו למים המיועדים למשקי הבית, המסחר והתעשייה… כך מגיע הפלואוריד גם לאותם מאגרי המים שאליהם נאסר לפי חוק להכניסו – אחרי שהוא עבר את הכליות של בני האדם ששתו מים מופלרים והפרישו חלק מן הפלואוריד בשתן… השאר נשאר בעצמותיהם. הפלואוריד הרעיל המצוי בחומצה הפלואורוסיליצית מגיע לכל מקור מים, במוקדם או במאוחר.
בשנת 2007 פורסם בעיתון האקדמי Neuro Toxicology מחקר מקיף ובו נאמר שחומצה פלואורוסיליצית, זו שרק בה משתמשים להפלרת המים בארצות רבות ובכללן בישראל, שוחקת עופרת מצנרת המים וכתוצאה מכך, היא מעלה במידה ניכרת את רמת העופרת בדמם של ילדים. זו סיבה מובהקת להפרעות קשב ולמידה של ילדים, אך גם ההיחשפות לפלואוריד כשלעצמו די בה כדי להשפיע על הביוכימיה של המוח אצלם. כמו בארה"ב, כך גם בארץ בעיה זו קיימת במידת מה…
משרד הבריאות בישראל, כמו משרד הבריאות בארה"ב, מתעלמים באופן שיטתי מכל מחקר המוכיח שהפלואוריד איננו חומר לא מזיק שרק 'מגן' על השיניים, אלא אחד מן הרעלים היותר גרועים עלי אדמות.
לאחרונה פורסמו בארץ נתונים על כך שמים מותפלים מזיקים לחקלאות. ככלות הכל, מים מותפלים נקיים כמו מי גשם. אין שום סיבה בעולם שהם יזיקו לגידולים כלשהם. אבל, אם כבר במתקן ההתפלה מכניסים בהם חומצה פלואורוסיליצית, ברור שמים כאלו יהיו רעל לצמחים, למרבה התימהון גם לאדם ולחי…
אם היה קם אדם ומודיע שהוא מייצר מזון חדש לתינוקות, מזון מאוד מיוחד בו הוא מכניס רק פי 100 עד פי 200 יותר סידן, או ברזל או איזשהו ויטמין לעומת הכמות שיש בחלב אם, אדם כזה היה מועמד מיד למשפט ונדון למאסר או נשלח למוסד סגור. אבל, כאשר אנשי משרד הבריאות מכניסים למי השתייה, כולל לאלו שמהם מכינים מזון לתינוקות, חומר שהוא רעל מדרג 4, הדרג החמור ביותר של רעלים, וזאת בריכוז של 100 עד 200 פעמים יותר גבוה ממה שיש בחלב אם, אין פוצה פה. כמעט כל אמצעי התקשורת מישרים קו עם גאוני משרד הבריאות, כיוון שהם יודעים הכל… או לפחות מה שנוח להם לדעת…
אחת מן העובדות היותר מטרידות בנושא ההפלרה היא שהפלואוריד נכנס לבלוטת האצטרובל שבמוח בריכוז גבוה ביותר, יותר מבכל איבר אחר. בלוטה זו אמורה לייצר סרוטונין, הורמון שנוסך שלווה, ובלילה הוא הופך למלטונין, המשקם את פעולות הגוף.
בלוטה זו אחראית גם על הורמונים שמשפיעים על שינויים עם כניסת הגוף לבגרות מינית. בתנאים נורמאליים זה אמור לקרות בגילאי 13-14, אבל אצל חלקם של בנים ובנות ששותים מים מופלרים, סימנים של בגרות מינית מתחילים טרם עת, בגיל 9, 10. ילדים בגיל הזה רחוקים מאוד מבגרות נפשית ושכלית. אז, פתאום מגלים שילדים בני 10, 11 נעשים אנסים, או מקיימים יחסי מין עם ילדות בנות גילם, שגם הן רחוקות מלהבין משהו בנושא. הגיע הזמן להפסיק להתבכיין בעניין זה, כמו גם בשאר הנושאים
של עבריינות נוער. ברור, יש סיבות נוספות לכל זה – אלכוהול, אכילת ג'אנק פוד, זיהום אוויר ועוד. אבל הכי קל, פשוט וזול לתת הוראה ל"מקורות" ולכל הרשויות המקומיות להפסיק להפליר את המים. חד וחלק!!!
חלק מהנזק כבר איננו בר תיקון, אבל לפחות יש למנוע נזק כזה לעתיד. חברי כנסת ושרים נבחרים כדי לשרת את העם, לא כדי לשמור על כיסאותיהם. הגיע הזמן שהם יעשו מעשה ויחוקקו חוק שיאסור מיד על ההפלרה.