עייפות בלוטת התריס

 

כאשר אדם מגביר את פעילותו במשך היום, נכנסים לתמונה גורמים נוספים. כל הפעילויות מבוקרות ע"י מערכת האדרנלים, פעולת השרירים, שריפת קלוריות יותר מואצת והגברת המהירות בה תאים מייצרים אנרגיה. גם אם בלוטת התריס לא עובדת במיטיבה, האדם יכול להפיק יותר מאמצים, לפי הכוונת בלוטת האדרנל. אבל, אז הוא תלוי גם במעוררים חיצוניים כמו קפאין, סוכר או סיגריות. גורמים אלו ממריצים את הגוף בלי כיסוי טבעי לכך ובסופו של תהליך האדם נעשה יותר ויותר מותש.

כמות האנרגיה האצורה בשרירים די בה כדי להפעיל את הגוף בחיי היומיום. כך, בהגיע הלילה האדם עייף וישן כדי לחדש את כוחותיו. אבל, שינה חייבת להיות מספקת. שבע שעות הן מינימום הכרחי כדי לשמר את האנרגיה ולא לפגוע בתפקוד בלוטת התריס, 8 שעות שינה טובות עוד יותר. חוסר שינה גורם לעייפות וליתרגיה. כאשר בלוטת התריס נחלשת עקב חוסר שינה וגורמים נוספים שיסקרו בהמשך, קשה לה לספק די אנרגיה לצרכי הגוף והאדם לא מסוגל לבצע פעולות שקל היה לו לבצע בעבר.

שורה של מצבים מצריכים שחרור יותר אנרגיה. יש דרישות מוגברות לאנרגיה בזמן המחזור החודשי, בהריון, בהתעמלות, מצבי לחץ ודרישות של פעילות גופנית שחורגת מן השגרה. כך, בזמן טרום המחזור מתפתח מצב המכונה סינדרום טרום מחזורי. הדרישות האנרגטיות של גוף האישה בתקופת המחזור החודשי פשוט גבוהות מדי,  במקרים לא מעטים בגלל רקע של חולשת בלוטת התריס. הריון הוא תמיד מצב של עומס על פעולת בלוטת התריס שצריכה לייצר הורמונים לשני גופים במקביל. לכן, יש לעיתים גדילה שפירה של בלוטת התריס בזמן הריון.

הורמון בלוטת התריס פועל במשותף עם השרירים – כאשר יש התאמה בין שתי פעולות אלו, האדם נמצא בכושר גופני טוב. בנושא זה, יש חשיבות מרכזית להפעלת הגוף ע"י התעמלות מתאימה לכל אחד לפי מצבו. העדר פעילות גופנית תורמת לפעילות לקויה של בלוטת התריס. ככל שאדם שומר על כושר גופני טוב יותר, כך פוחת הסיכון לסבול מעייפות הקשורה לבלוטת התריס. התעמלות ופעילויות גופניות אחרות חשוב לעשות על בסיס קבוע – חולשת שרירים היא סימן מובהק לתת-פעילות של בלוטת התריס. אחד מן הסימפטומים היותר שכיחים במצבים כאלו היא  חוסר ריכוז, בייחוד אחרי הצהריים. מבחינת הורמוני בלוטת התריס, המוח שונה מכל איבר אחר. בעוד שהפיכת ההורמון 4T ל-3T לשם תפקודי איברים שונים נעשית בבלוטת התריס עצמה, עבור תפקוד תאי המוח, תהליך כזה נעשה במוח עצמו. פעולת המוח היא מדד מאוד רגיש למצב של בלוטת התריס. והסימפטומים לכך שונים מאלו הקורים עם נפילות סוכר מסיבותיהן השונות.  האדם עייף, יש חוסר בהירות במחשבה והפרעה בחדות המחשבה. האדם נוטה לישון כל היום והוא יכול להיות מדוכא. הרדמות פתאומית כאשר אדם נח על כורסה בחוסר מעש אף היא סימן להתשת בלוטת התריס.

לא כל הסימנים קורים לכל אחד. אבל, אם האדם שופע אנרגיה ושומר על רמת אנרגיה נאותה כל שעות היום, אם הוא מסוגל לעשות פעילות גופנית ושריריו בכושר, אין לו עייפות הקשורה לבלוטת התריס. למעשה, את עייפות

בלוטת התריס לא ניתן לגלות בשום בדיקה מעבדתית. תוצאות בדיקה כזו יכולות להיות בנורמה ובכל זאת האדם לא מרגיש טוב. הסימפטומים אף פעם לא משקרים.

הורמוני  בלוטת התריס מכילים יודן. ההיפוך של- 4T ל-3T מצריך סלניום. לכן, יש חשיבות עליונה לצריכת אצות ים. כל סוגי אצות הים

 המיובשות עשירים ביודן, פרט לנורי  ולווקאמה שעברה עיבוד לפתיתים. המקור היותר טוב לסלניום הוא אגוז ברזיל. שתיית מים מופלרים גורמת לכך שהפלואוריד נקשר לבלוטת התריס במקום יודן ונוצרים הורמונים מזויפים חסרי כל ערך. זו עוד סיבה, מאוד מרכזית, שלא לשתות ולא לבשל עם מים מופלרים.