הערך הרפואי של תה מעלי זית

מתוך הפיטוכימיקלים שמצויים בצמחי מרפא שונים יש כאלו שמגבירים ייצור של אנזימים נוגדי סרטן, לאחרים יש יכולת נוגדת חימצון והם מגינים על הגוף מפני חימצון שנגרם על-ידי רדיקלים חופשיים. כאמור, כיום יותר ויותר משתלטת הדעה שחומרים צמחיים יעמדו בקו הראשון של הגנה וריפוי מחלות לסוגיהן. יש פיטוכימיקלים  רבים  שנמצאים

 למכירה בכמוסות ויש כאלו, שכדי להפיק את התועלת מהם, מכינים תה מהצמחים המכילים אותם. אחד מן הפיטוכימיקלים האלו הוא אולאורופין, המצוי בעלי העץ זית. לחומר זה, כמו גם לחומרים נוספים הנמצאים בעלי זית, יש יכולות ריפוי חשובות.   תה מעלי זית נמצא עוזר נגד מלריה, מחלות חיידקים, מחלות ויראליות כמו שפעת לסוגיה והרפס, מחלות פיטריות, הצטננות ואפילו נגד אלרגיות. עלי זיתים הוזכרו כצמח מרפא  בספר שנכתב עוד בשנת 1854.  מבחינת טיפול עם תה מעלי זית, הרבה לא השתנה מאז. הזיתים הם אותם זיתים והמחלות אותן מחלות, אם כי מדי פעם צצה מחלה חדשה. ההמלצות בספר זה היו  להוסיף למים רותחים כמות של כ-30 עלי זית, לכל כוס מים, להמשיך להרתיח עוד רבע שעה בטמפרטורה נמוכה, לצנן ולשתות. את הנותר אפשר לשמור בקירור מספר ימים.

החומר המצוי בעלי זית, אולאורופין, נוצר על-ידי העץ כדי להגן על עצמו מפני פגיעת מחלות ומזיקי צמחים. בשנת 1962, מחקר שנעשה באיטליה מצא שלחומר זה יש יכולת להורדת יתר לחץ-דם.  גילוי זה המריץ חוקרים להמשיך ולבדוק יכולות ריפוי נוספות שיש בעלי זיתים.

במחקרים נוספים שנערכו באירופה נמצא שחומר זה המצוי בעלי זית שיפר גם את זרימת הדם בעורקים הכליליים, הפסיק הפרעות קצב בלב, ומנע עוויתות מעיים.  באולאורופין עצמו נמצא חומר שכונה  בשם חומצה  אלאנולית ולה נמצאו תכונות נוגדות בקטריות רבות עוצמה. בארה"ב, חברת התרופות אפג'ון חקרה את החומצה הזאת ונמצא שהיא בלמה את ההתרבות של כל הוירוסים – כל וירוס שטופל איתה,  כולל וירוסי הצטננות ושפעת לסוגיה. תרכובת של חומצה זו עם סידן יצרה חומר בשם קלציום אלונאט, מלח של חומצה אלאנולית.  חומר זה נמצא אפילו עוד יותר פעיל מהחומצה, כנגד וירוסים, בקטריות גורמות מחלות ופרזיטים כמו פרוטוזאות. מבחינת בטיחות, לא נמצאו לחומר זה כל תופעות לוואי שהן

והוא נמצא פעיל גם בריכוזים נמוכים למדי. החומר פעל בכך שהוא מוסס את דפנות תאי הבקטריות.

במחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת מילאן, חוקרים מצאו שהחומר אולאורופין מנע חימצון של כולסטרול LDL  – כולסטרול מחומצן הוא זה שמזיק לכלי הדם וללב. לאולאורופין יש יכולת נוגדת חימצון דומה לזו שיש לפיטוכימיקלים חשובים אחרים המצויים בצמחי מרפא. תה מעלי זית או תכשירים המוכנים מהם יכולים, אם כן, להצטרף לרשימת החומרים המגנים על הלב. החומרים הפעילים שבעלי זית גורמים גם להרפיית מתח בעורקים ובכך יכולים להוריד יתר לחץ-דם.

הרשימה של מחלות חיידקים, וירוסים, פרוטאזות ופיטריות שכנגדן קלציום אלונאט המופק מעלי זית נמצא פועל היא ארוכה למדי.  ניתנת בזה רשימה, לא מלאה, של וירוסים וחיידקים שכנגדם תה מעלי זית השפיע:

הרפס לסוגיו השונים, אבעבועות פרה, מחלת ניו קסל, וירוס קוקסקי, דלקת ויראלית של המוח, דלקת שריר הלב, שיתוק ילדים לשלושת סוגיו, דלקת שלפוחתית בפה, ראווירוס וכן מספר סוגי לויקמיה, סרקומה מולוני וסוגי שפעת רבים. הוא נמצא יעיל נגד סוגים רבים של בקטריות ופרזיטים מסוג פרוטוזאות. רשימת סוגי החיידקים שלגביהם תה מעלי זית עזר מצויה במקור הראשון.

חלק מן היכולות  של תה עלי זית  כנגד וירוסים נובע מכך שהוא משבש יכולת  שלהם לייצר חומצות אמיניות הדרושות להם. לתה  עלי הזית יש יכולת למנוע הדבקות במחלות ויראליות או להדביק אחרים במחלות כאלו. הוא פועל גם כנגד מחלות של רטרווירוסים במונעו יצירת אנזימים הדרושים לשכפולם.  זה מונע גם מוירוסי HIV  לשנות את ה-RNA של תאים  בריאים שאליהם הם חדרו, כך נעצרת התרבות הווירוס ופלישתו לתאים נוספים. החומרים שבעלי הזית מעוררים לפעולה תאים במערכת החיסונית שתפקידם לבלוע  חיידקים  וכל חומר  זר  בגוף.  המחקר

מעלה סברה שתה זה יכול להיות "תרופה אנטי ויראלית אמיתית" מאחר ובאופן סלקטיבי הוא בולם את המערכת הייחודית של וירוסים שפוגעים בפונדקאי. אין שום  אנטיביוטיקה תרופתית עם יכולת כזו.

בפרספקטיבה קלינית,  השימוש בתמצית עלי זית החל בשנת 1995, אבל התוצאות עד כה מאוד מרשימות.  יש לתה זה יכולות ריפוי ייחודיות נרחבות ביותר, כנגד מחלות וירוסים ומחלות חיידקים רבות. מתוך הנתונים שהצטברו עד כה,  ניתן לומר שצמח זה יעיל כנגד וירוסים, רטרוויורסים, בקטריות ופרוטוזאות.  הוא עזר כנגד שפעות, הצטננות, מנינגיטיס, וירוס אפשטיין-בר,  אנצפליטיס, הרפס לסוגיו השונים,  HIV/ARC/AIDS, עייפות כרונית, הפטיטיס B, דלקת ריאות, שחפת, זיבה, מלריה, מחלת דנגי, בקטרמיה, שלשולים קשים, הרעלות דם ודלקות בשיניים, אוזניים, דרכי שתן ודלקות שאחרי ניתוחים.

במרפאתו של הרופא  כותב המאמר באנגלית, שתמציתו מובאת בזאת, הם טיפלו עם תה או תמציות מעלי זית במחלות  מידבקות וכרוניות רבות.  עם שתייה קבועה, תה זה יכול להגביר את העמידות בפני  הצטננויות ומחלות ויראליות להן חשופים יותר אנשים שחיים במצבים מלחיצים.

כפי הנראה, מה שידוע לנו רק מגרד את הקרקעית של היכולות של צמח זה לרפא אנשים. חולים הבריאו מפסוריאזיס, קצב לב חזר לתיקנו, היו פחות כאבים מטחורים, פחות כאבי שיניים וכאבי פרקים כרוניים. אותו רופא עצמו נרפא עם עלי זית מפטרת ציפורניים וחולים במחלות אלרגניות נרפאו אף הם. טיפול כזה הגביר במידה רבה את היכולת האנרגטית של אנשים. בקרב אנשים עם הפרעות קצב בלב, שתיית תה מעלי זיתי מאוד עזרה. עם הפסקת השימוש בצמח, הפרעות הקצב חזרו. אולאורופין משפר את זרימת הדם אל הלב. שורה של צמחים ותכשיריהם נמצאה עוזרת ללב ולכלי הדם  ובהם תמצית זרעי ענבים, בצל, כרוב עלים, ברוקולי, שעועית ירוקה  וירקות נוספים. לרשימה זו בהחלט אפשר לצרף, במקום

 מכובד, תה מעלי זית רופאים המשתמשים בתה זה כבר עשר שנים ויותר רואים את המוצר הזה כחשוב ביותר. יחד עם זה, יש להביא בחשבון שתה כזה אינו מרפא כל – הוא יכול וצריך להוות חלק נכבד כתוסף מזון ביחד עם שינוי אורח החיים לחיים בריאים יותר. על כל פנים, למי שסובל מלחץ-דם נמוך מומלץ לעקוב אחר ערכי לחץ דמו כדי לוודא שאין ירידה נוספת. במקור מס' 1 (באנגלית) מופיעה רשימה ארוכה של תיאור מקרים שטיפול עם עלי זית  עזר להם.