נטילה יומיומית של אספירין כרוכה בסיכונים ואיננה עוזרת לצמצום הסיכון לקבל התקף לב או אירוע מוחי

 

עובדות נוספות לגבי אספירין

השאלה היא האם אספירין יעיל למניעה של התקפי לב ואירוע מוחי אצל חולי לב  שאינם

חולי סוכרת ומה המחיר לתועלת אפשרית זו. כיום ידוע שלאותם אנשים הרגישים לתרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידליות יש רגישות גם לאספירין. אספירין מזיק גם לאלו הסובלים מדימומים, לחולי אסתמה,  מחלות כליות,  כיב קיבה, גסטריטיס וגאוט.  סיכון הרבה יותר חמור לדימום בקיבה יש לאלו הנוטלים אספירין ביחד עם וורפרין (קומדין) או עם שתיית אלכוהול.  במחקר  שנערך (Yeomans et al, 2005)  נמצא שכ-28% מאלו שלקחו אספירין במינון נמוך לשם מניעת התקף לב, קיבלו כיב קיבה.  סיבות נוספות התורמות, ביחד עם האספירין, לכיב קיבה הן גיל מבוגר או נגיעות בחיידק הליקובקטר פילורי.  אין לתת גם אספירין לטיפול בהצטננות או שפעת – הוא מגביר את הסיכון לסינדרום ריי.  יש לשקול היטב את הסיכונים מול התועלת של נטילת אספירין, בייחוד לנוכח חלופות לאין ערוך יותר בטוחות ויותר מועילות, כמו למשל נטילת נאטוקינאז.

למעשה, אין שום תרופה  שיכולה להיות פתרון למחלות כרוניות ניווניות. אספירין איננו יוצא מכלל זה, מאחר והוא רעל מטבולי.  נזקיו רבים מתועלתו. הוא מגביר סיכון לסרטן לבלב קטלני (Schemhammer 2004), נזק כלייתי ודימום מהקיבה.  במחקר שנעשה עם אספירין וקומדין יחדיו כטיפול בחולי לב לא נמצאה כל הוכחה לתועלת של טיפול כזה למניעת אי ספיקת לב.  עם הטיפול הייתה יותר הידרדרות מאשר זו שהייתה  בקבוצת הבקורת (Cleland et al, 2004) . מסתבר שהנזק היותר משמעותי  של אספירין הוא האשליה שהוא נוטע בלב אנשים שהם עושים משהו חשוב לשמירת בריאות הלב שלהם ואז מזניחים טיפולים אחרים שכן היו יכולים לשפר את מצבם. אבל, יש מלכוד בדבר. אספירין פוגע בלב אבל אם נטלו אותו זמן רב, הפסקה של נטילתו  גורמת  ל-10% מאלו שהפסיקו להגיע לבית חולים עם אירוע לב.  תמיד, לפני שמתחילים לקחת תרופות כאלו, על החולה לשאול את הרופא מהם סיכוני התרופה וגם מהם סיכוני הגמילה מתרופה כזו. יש הרבה פתרונות, מוצרים

טבעיים, לטיפול באי ספיקת לב ובלי להתחיל להסתבך עם טיפול תרופתי.

טיפול טבעי נכון בבעיות לב צריך לכלול שינוי בתפריט, תוך שימת דגש על מזון צמחי, אורגני, שפע של ירקות, מזון שרובו לא מבושל, בלי מוצרים מזוקקים ומלוטשים ובלי שמני טרנס, בלי מזון מן החי ואם קשה לוותר – אז דגים מהים הצפוני. יכולים לעזור ויטמין E, נאטוקינאז, ברומלין,  קואנזים 10Q, L-קרניטין וטאורין.  מבין צמחי המרפא, הצמח  בזיל מוכר כמצמצם קרישיות יתר של הדם.  מדענים מזהירים לא לקחת תוספים כמו ויטמין E וברומלין ביחד עם אספירין, לבל יהיה דילול יתר של הדם.  פחות צפוי ששמן דגים יגרום לדילול יתר של הדם (Larson 2008) .  יש תוספי מזון נוספים המשפרים את זרימת הדם. על כל פנים, עדיפות ראשונה צריכה להינתן להם ולא לאספירין – הם יותר מועילים והרבה יותר בטוחים בלקיחה. עקרונית, תמוהה מאוד העובדה שאם יש קונטרה אינדיקציה בין תרופה לתוסף מזון, רופאים ממליצים שלא לקחת את תוסף המזון, למרות כך שהוא הרבה יותר בטוח ולרוב גם יותר יעיל לשם השגת אותה מטרה. יש לזכור שאם אדם עומד בפני ניתוח, לפחות שבוע לפני הניתוח עליו להפסיק לקחת מדללי דם מכל סוג שהוא.

יש גם להיזהר מנטילת עודף של סידן. גבול עליון לחולי לב צריך להיות 800 מ"ג ליום, ואותו יש לקחת עם מגנזיום, לפחות  200 מ"ג מהסוג מגנזיום ציטראט או מגנזיום טאוראט  ביחד   עם  ויטמיני   K,   3D   ובורון.  מזונות מכילי אומגה 3 חשובים אף הם. ויטמין 2K  (אבל לא 3K) עוזר למניעת הסתיידות עורקים. נאטוקינאז הוא הפתרון היותר יעיל למניעת הסתיידות עורקים או הווצרות סתמים בכלי הדם. זהו אנזים המופק ממוצר סויה בשם "נאטו", הוא מאוד יעיל ומאוד בטוח בשימוש. ע"י פתיחת כלי דם, נאטוקינאז  עוזר   לנשימת   התאים  ולחיזוק אברי גוף שונים. בפעולתו זו הוא עוזר לחיזוק מפרקים, לשיפור הראיה והזיכרון .(Peng, 2005).

קקאו ושוקולד מריר יכולים אף הם לעזור כמו אספירין, ללא הבעיות הנלוות ללקיחתו. .(Mehrinfr 2008)   אספירין חוסם כניסה של ויטמין C לתאים ובכך מונע מהם אנטיאוקסידנט חשוב.  תרכיז עגבניות עוזר למניעת קרישת דם יתרה בהפחיתו את פעולת לוחיות הדם .(O'Kennedy 2008).   שום עוזר אף הוא. הוא עוזר גם להורדת רמת הטריגליצרידים בדם.  יש, אם כן, דרכים טבעיות מאוד בטוחות ויעילות לצמצום

הסיכון של סתימות בכלי הדם. אבל, אם אדם מסרב להפסיק לקחת אספירין, צריכה של אבץ ושל סלניום תמצצם את נזקיו /(Kesik et al, 2008)  ניתן לצרוך אותם עם לקיחת מולטימינרלים. סלניום מצוי בכמות רבה מאוד באגוזי ברזיל.

לסיכום, אשרי האדם שלא החל  לקחת תרופות – טיפולים טבעיים יעזרו יותר וללא נזק. מי שמחליט להיגמל מתרופות, צריך לעשות זאת בדרך איטית, זהירה ביותר.