השימושים בצמחי מרפא הגדלים בר באזורנו בבתי גידול לחים – חלק שני
להלן המשך של מאמר שהופיע בחוברת הקודמת. הנתונים במאמר זה מתבססים על מחקרים שנעשו בירדן, בקשר לשימוש מסורתי בצמחי מרפא מקומיים. צמחי המרפא בהם דן המחקר שנעשה בירדן הם צמחי בתי גידול לחים הגדלים בתוך מים, על גדות נחלים ומעיינות, בביצות ובבתי גידול לחים אחרים. כמו כן, יסקרו פה גם צמחים מקורבים לצמחי מקומות לחים שלאו דווקא גדלים בבתי גידול כאלו. כמו בחלקו הראשון של המאמר, יסקרו כאן צמחים שלגביהם היו ההמלצות הרבות ביותר לשימוש כצמחי מרפא, אלו הם הצמחים המוערכים ביותר ברפואה העממית בירדן. חומר מדעי לגביהם לוקט ממקורות שונים.
ארכובית הצפרים, משפחת הארכוביתיים
Polygonum arenastrum (aviculatr) POLYGONACEAE
ארכובית הצפרים הינה צמח חד-שנתי שגדל בעיקר בבתי גידול מופרעים, כמו סדקים במדרכות וקרקע הדוקה בשולי דרכים. צמח זה גדל בכל אזורי ישראל וירדן. סוג התפוצה שלו צפוני-טרופי וחודשי פריחתו מרס-אוקטובר. צמחים אלו גדלים בכל סוגי האדמות בארץ – קלות, בינוניות וכבדות, אדמות לחות בעיקר.
אם כי לא נרשמו הפרעות לגבי מין זה, יש צמחים מאותו סוג שיכולים לגרום לרגישות לאור אצל אנשים רגישים. יש צמחים מקורבים לארכובית, כמו מיני חומעה ורברבר שמכילים כמות רבה של חומצה אוקסלית ואין להפריז באכילתם.
עליו הצעירים של הצמח נאכלים, הן חיים והן מאודים או מבושלים. הם מאוד עשירים באבץ. זרעיו אף הם ראויים לאכילה. הרכב הצמח הטרי הוא כדלקמן: מים – 8.6%, חלבון – 1.9%, שומן – 0.3%, פחמימות – 10.2%, סיבים – 1.5% ואפר – 3.5%.
שימושים רפואיים
זהו צמח בטוח בשימוש, הוא מכייח ומשתן. משתמשים בו לטיפול במחלות כמו דיזנטריה וטחורים. הוא עוזר גם כטיפול במחלות ריאה שונות, כנגד תולעים, לחיזוק הלב, הפרשת מיץ מרה, מסלק אבני כליה וכצמח מכווץ לטיפול בפצעים, שטפי דם ושלשולים. מיצוי אלכוהולי שלו עוזר גם לטיפול בדליות, והמיץ שלו עוזר כנגד דימום מהאף. במחקר מהזמן האחרון הוא נמצא עוזר כנגד דיזנטריה בקטריאלית. מתוך 108 חולים שטופלו בעזרתו, 105 הבריאו תוך 5 ימים.
תלתן זוחל, פרפרניים
Trifolium repens L.
בניגוד למרבית מיני התלתן הגדלים בארץ, תלתן זה הוא רב שנתי. הוא גדל בביצות, בתי גידול לחים ודשאים. במרבית אזורי הארץ, בסוגי אדמה שונים, חוץ מהמדבריות. פרחיו בצבע לבן או לבן-ורוד, חודשי פריחתו: מרץ-ספטמבר. טיפוס התפוצה: אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני.
צמח זה מכיל כמויות לא גדולות של גליקוזידים ציאנוגניים ובמקרים מסוימים הוא גרם לתחלואה בבעלי חיים שרעו בשטחי גידולו. זה קרה בעיקר באוסטרליה, לא באירופה. על כל פנים, לגבי בני אדם שאוכלים חופן של עליו, לא נמצאה שום בעיה.
עליו ראויים לאכילה הן בסלטים והן במרק ירקות. ניתן גם לאדותם כמו עלי תרד. זרעיו הטחונים ראויים אף הם למאכל וכן נבטים שלו. את שורשיו ניתן לבשל ופרחיו משמשים בתה צמחים.
שימושים רפואיים.
זהו צמח אנטי ריאומטי, מעורר ומחטא. תה שלו משמש לטיפול בשיעול, הצטננויות ודלקות. במיצוי מעליו מטפלים במחלת גאוט ולשטיפת עיניים.
כף-הזאב האירופית, מש' השפתניים
Lycopus europaeus L.
LABIATAE (LAMIACEAE)
אלו הם עשבים רב-שנתיים של ביצות וגדות נחלים. צבע הפרחים לבן. הצמח מצוי וגדל בבתי הגידול הלחים בכל הארץ חוץ מהנגב. פריחתו בחודשי יולי-אוקטובר וסוג התפוצה שלו הוא
משתמשים בצמח טרי או מיובש. הוא מכווץ ומרגיע. לצמח יש פעילות אנטי תירוקסינית
ולכן משתמשים בו לשם טיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס. תכונות נוספות שלו הן כמוריד רמות סוכר, נוסך שינה קל ומרגיע. הוא מחזק את פעולת הלב. שימושים נוספים בו הם נגד שיעול, ליחה דמית מהריאות ומחזור חודשי שופע מדי. בטיפול חיצוני, מניחים את עליו על פצעים. אין לתת אותו כטיפול לנשים הרות הסובלות מתת-פעילות של בלוטת התריס. ניתן להשתמש בו טרי, מיובש, כצמח תה או במיצוי שלו.