טיפולים טבעיים בדלקת מפרקים שגרונתית

 

 

מעי חדיר

לעיתים קרובות, דלקת מפרקים היא תוצאה של מעי חדיר. במצב כזה, המעי מעביר אל תוך הדם  פפטידים ולא רק חומצות אמיניות בודדות.  הגוף מתייחס אליהם כאל חלבון זר שחודר אליו ומתפתחת אלרגיה. אלרגיות גורמות הן להצטברות רעלים והן למצבים דלקתיים בגוף. יש הצטברות רעלים בעיקר בשרירים ובמפרקים וכתוצאה מכך מתפתחות דלקות מפרקים.  אחת מן הדרכים היותר יעילות לטפל במעי חדיר היא נטילת גלוקוזמין עם כונדרואיטין. חומרים אלו עוזרים לחידוש הרירית של המעי וכך יש פחות כניסה של חומרים זרים לדם.

במצבים של אלרגיה, תאי מאסט בגוף מפרישים כמות רבה של היסטמין. תרופות אנטי היסטמיניות הניתנות לחולים הן בעלות תופעות לוואי רבות וקשות. התוסף הטבעי היותר יעיל לצמצום הפרשת ההיסטמין הוא קוורצטין צ'לקון. כיום ניתן להשיגו בארץ. קוורצטין הוא פיטוכימיקל המצוי במזונות רבים. הכמות היותר רבה שלו היא בבצל. הנגזרת שלו, קוורצטין צ'לקון, שהיא תוסף מזון, יותר יעילה ויותר בטוחה בשימוש מהקוורצטין עצמו כאשר הוא ניתן כתוסף מזון.

חוסר חומצת קיבה

זוהי בעיה בריאותית נוספת השכיחה אצל 40-50% מבני גילאי 50 ומעלה. כתוצאה מכך, חלבונים אינם מתעכלים באופן מלא, העיכול לקוי ובסופו של דבר מתפתח מעי חדיר.   טיפול מקובל בבעיה זו הוא נטילת תוספים כמו בטאין הידרוכלורי, תכשיר של חומצת קיבה שעוזר לעיכול. אין לתת אותו לסובלים מכיבי קיבה ותריסריון או מדלקות בוושט ומהסובלים מצרבות. אם אדם מחליט להיעזר בתוסף כזה, עליו להתחיל במינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה. אם בשלב מסוים  יש לו צרבת, הוא צריך להפחית במידת מה את המינון ולהישאר על מנה שעוזרת אך לא מזיקה.

רגישות או אלרגיה לבני משפחת הסולניים

חלק ניכר מן הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית, רגישים לצמחים בני משפחת הסולניים. ההערכה היא שכ-40% עד 50% מחולי דלקת מפרקים סובלים מרגישות כזו. מוצע לחולי דלקת מפרקים להפסיק לצרוך את הצמחים בני משפחה זו שהם תפוחי אדמה, עגבניות, חצילים, פלפל מתוק וחריף (לא פלפל הודי) וטבק ומוצריו. צריכה של בני משפחת הסולניים יכולה, אצל אנשים רגישים, לגרום להתפתחות דלקת מפרקים במהלך של עד 7 שנים. לכן, אם חולה מפסיק לצרוך אותם ואין הוא חש בשיפור במצבו, זה לא אומר שצמחים  אלו מתאימים לו. גם הדרך חזרה מנזקי צמחים אלו יכולה להמשך חודשים או שנים.  על כל פנים, למי שלא סובל מדלקת מפרקים שגרונתית ולא חש בהפרעות כלשהן עקב אכילת מזונות כאלו, אין סיבה להימנע מהם. עגבניות הן ספק מרכזי של ליקופן, חומר אנטי סרטני חשוב. בפלפלים יש הרבה ויטמין C, חצילים מכילים, בייחוד בקליפתם, כמות גבוהה ביותר של אנטיאוקסידנטים. תפוחי אדמה אף הם מכילים ויטמין C  ן-A שניצולם רב והם עוזרים במיוחד לאנשים עם חולשת בלוטות האדרנל. על טבק אין שום מילה טובה.

קפה, תה קקאו וסודה

משקאות מכילי קופאין הם סיבה רבת משקל לדלקות מפרקים. אבל, למעשה גם קפה נטול קופאין מזיק. המשקאות האלו מעלים את החומציות בגוף וזו הסיבה העיקרים לנזק שלהם.  חשוב ביותר להעלות את רמת הבסיסיות בגוף. זאת ניתן להשיג על-ידי צריכה של ירקות, פירות, צמחי בר אכילים, נבטים ומיציהם  של מזונות כאלו. צמחי בר אכילים   הינם בעלי תגובה בסיסית הרבה יותר חזקה מזו של הירקות התרבותיים. יש להכיר את הצמחים הראויים למאכל –  ולהיזהר מלאכול צמח שלא מכירים.  למעשה, יש צמחים שקל מאוד להכיר אותם, כמו למשל חלמית אותה ניתן לאכול חיה או מאודה, סרפדים אותם רצוי לאדות, עלי מקור חסידה, עלי וגבעולי גדילן ורבים אחרים. נבטים הינם מזון בריאותי ביותר ויש להרבות באכילתם. מי שגיבש לעצמו תפריטו בריא וטוב לו איתו, חשוב שייצמד אליו ולא יחזור לתפריט הישן שלו, זה שדרדר את בריאותו. המינון המומלץ הוא 8-10 מנות ירק ופרי ביום, בסביבות ק"ג אחד סה"כ.

רצוי להימנע מאכילת בשר. מי שלא בוחר להיות צמחוני, עדיף שיאכל דגי ים. על כל פנים, צמחוני שצורך B12 בטבליות ואוכל אצות ים, אולי גם תוספים של אבץ, לא צפוי לסבול ממחסורים עקב התפריט בו הוא בחר, הוא יפיק ממנו רק תועלת.  יש הרגישים גם לגלוטן או לשמרים. במקרה זה, עליהם לצרוך מזונות או תוספים שאינם מכילים את המרכיבים האלו.

יש להימנע מצריכת שמנים מחוממים או כאלו שעברו הידרוגנציה. השמן היחיד  שאותו אפשר לבשל עם מזונות שונים הוא שמן זית. שמנים צמחיים אחרים ניזוקים בחימום. חלקם הופכים לשמני טרנס איזומר  שנזקיהם נרחבים ביותר. כיום ידוע שלא רק שמנים אומגה-3 ושמן חד בלתי רווי חשובים, אלא גם שמנים אומגה-6. אבל, את אלו יש לקבל מאכילה, לא מופרזת, של גרעינים ואגוזים לא קלויים: שומשום טחון, גרעיני דלעת, חמניות, אבוקדו ואגוזים שונים. למעשה, מספיקים 3-4 גרמים של חומצות שומן אומגה-6 ליום כדי לתת את מלוא התועלת של שמנים אלו, שמנים שמשפרים בצורה דרמטית את נשימת התאים. חשוב לדעת שתאים שאספקת החמצן אליהם ירדה ב-35% ויותר יכולים להפוך לתאים סרטניים. צריכת חטיפים ודברי מאפה מכילי שמנים גורמת לחומצת השומן אומגה-6 המחומצנת שבהם להיכנס לממבראנות של התאים במקום צורתה הטבעית של חומצת שומן זו. זוהי אחת מן הסיבות המובילות לריבוי מקרי הסרטן כיום.

יש הממליצים לחולי דלקת מפרקים לצמצם את כלל כמות השמנים שהם צורכים ולאכול , לשם אספקת אנרגיה, יותר פחמימות מלאות ופירות.

הנזקים של מתכות כבדות

הסביבה כיום הרבה יותר רוויה במתכות רעילות לעומת המצב שהיה  בשנים עברו. נכון שכיום יש הרבה יותר רכבים הצורכים דלק נטול עופרת, אבל עדיין יש חשיפה רבה למתכות רעילות  כמו קדמיום, כספית, ארסן וגם לעופרת. שתיית מים מכילי חומצה פלואורוסיליצית מעלה את רמת העופרת בדם ב-50%. נזעקים, ובצדק, על כל צעצוע שמכיל עופרת ובו בזמן מכניסים את הפלואוריד הרעיל למים במסווה של תועלת מופלגת לשיניים. משרד הבריאות בארץ הודה בעיתונות שהפלרת מים חוסכת 0.44 סתימה לילד כל מהלך חייו. המחיר בנזקים, כבד מנשוא.

המתכות הרעילות פוגעות בחילוף החומרים של המינרלים סידן, מגנזיום ואבץ ושל רכיבי תזונה נוספים בתאים. ירידה ברמות של המינרלים האלו גורמת לכאבי שרירים ובסופו של דבר גם לדלקות מפרקים.

תוספי מזון מומלצים

לחולי דלקת מפרקים חשוב לקחת מגוון של תוספי מזון.  ניאצין אמיד נחשב למוצר שמאוד עוזר, אבל מי שנוטל אותו חייב לעבור מדי מספר חודשים בדיקות של אנזימי כבד. יש גם ניאצין נון-פלאש, פחות יעיל אבל יותר בטוח. חשובים גם ויטמיני C ו-E. חומצה פנטוטנית תומכת בפעולת בלוטות האדרנל המייצרות קורטיזון טבעי. חומר אנטי דלקתי שדרוש לקיום מפרקים חופשיים מכאבים. קורטיזון כתרופה גורם לשלל נזקים.  גלוקוזמין סולפט וכונדרואיטין סולפט עוזרים אף הם, אבל בעיקר לאוסטאוארטריטיס, שחיקת מפרקים אצל מבוגרים. לעומת זאת, נמצא שאין תועלת במחלות אלו לנטילת גלוקוזמין  .HCL   יש חשיבות לצריכת שמנים אומגה-3, עדיף ממקור צמחי כמו זרעי פשתן או שמן פשתן, בתנאי שהוא לא מחומצן.  חומצת שומן GLA נמצאה אף היא עוזרת ().

מספר צמחי מרפא שנמצאו עוזרים הם בוסוואלה, ערמוני בר, שום, פלפל אדום חריף, פקעות ורדים ובן-חרצית ריחני.

מספר מינרלים נמצאו עוזרים. הראשון שבהם הוא נחושת. יש הנוהגים לענוד  צמידי נחושת על היד. כתוסף מזון, היותר יעיל הוא סיליצילאט הנחושת.

אבץ מאוד חשוב לטיפול בפרקים נפוחים וכואבים. המינון המומלץ שלו הוא 25-30 מ"ג, 3 פעמים ביום. ביחד עם אבץ חשוב לקחת כמות מה של נחושת, כ-3 מ"ג, וכן  מגנזיום. מי שעיקר תפריטו דגנים, עדיף שייקח תוספי אבץ כשעה לפני ארוחות או 3-4 שעות אחרי. החומצה הפיטית המצויה בדגנים מצמצמת את ניצולת האבץ. יש מקרים של דלקת מפרקים הנגרמים משיבוש באיזון של חומצות אמיניות או חומצות שומן הכרחיות בגוף. בדיקות  מעבדה מתאימות תגלינה הפרעות כאלו.

גליקונוטריינטים

חומרים אלו הם כוכב עולה ברפואה החליפית. יש איתם מחקרים מדעיים וגם סיפורים אנקדוטיים, על התועלת שבהם. מאוד מומלץ לתת אותם, גם כתוסף מזון, ולעקוב אחרי השפעתם.

טיפולים נוספים

שני מחקרים עם טיפול הומיאופתי בחולי דלקת מפרקים שגרונתית הראו, במסגרת מחקר מבוקר, שהטיפול ההומאופטי עזר לכפליים יותר חולים מאשר מתן פלסבו  (3,4).  25 מחקרים שעסקו בטיפול פסיכולוגי במחלה זו והקיפו 1676 אנשים הראו שיש תועלת בטיפול כזה (5).

סיכום

דלקת מפרקים שגרונתית, למעשה גם אוסטאוארטריטיס, הן מחלות שדורשות טיפול ממושך. ניתן להגיע לשחרור מכאבים אבל לשם כך יש לנקוט בצעדים המוצעים בזאת. פתרון הבעיות של מעי חדיר ואלרגיות, סילוק רעלים מן הגוף, גם באמצעות טיפולי ספיחה והצמדות לתפריט נכון הן דרכים להקלה או לריפוי של מחלות אלו.