מה מספרת הרשות למניעת מחלות (CDC) בארה"ב על החיסונים

דו"ח מאת עורך הדין רוברט קנדי ג'וניור, ארה"ב

 

הדיון נסב על תוצאות של מחקר חדש שמצא נזקים בריאותיים רבים עם מתן חיסונים לתינוקות ולילדים קטנים. על סמך נתונים של 100,000 ילדים, נמצא שהחומר תימרוסל, חומר משמר על בסיס של כספית המצוי בחיסונים, הוא כפי הנראה אחראי לגידול הדרמטי בשכיחות אוטיזם ולבעיות נוירולוגיות אחרות בילדים. נמצא שבקרב ילדים שעברו חיסונים המכילים חומר זה היו עיכוב בדיבור, הפרעות קשב ולמידה,  היפראקטיביות ואוטיזם. מאז שנת 1991, בה החלו להוסיף עוד שלושה חיסונים המכילים חומר משמר  זה, שניתנים לתינוקות צעירים מאוד, המספר של מקרי אוטיזם גדל פי 15, מאחד ל-2500 ילדים לאחד מתוך 166 ילדים.

נתונים אלו גרמו לזעזוע בקרב המדענים ששמעו אותם, בייחוד בין אלו שיש להם נכדים צעירים… הפלא ופלא, רוב הדיון נערך לאחר מכן בשאלה איך להסתיר את הנתונים מהציבור, שמא יגרם נזק לתעשיית החיסונים.  "אם נצטרך להתגונן בפניו תביעות, מצבנו גרוע", אמר ד"ר  רוברט ברנט, רופא ילדים בבית החולים אלפרד ו. דופויינט לילדים במדינת דלוור. ד"ר בוב צ'ן, ראש המחלקה לבטיחות החיסונים ב-CDC הביע שביעות רצון מכך ש"לנוכח רגישות המידע, הצלחנו לשמור עליו, איך  לנסח את זה, מליפול בידיים לא אחראיות." ד"ר  ג'ון קלמנטס, יועץ לענייני חיסונים לארגון הבריאות העולמי הכריז פשוט ש"המחקר לא היה צריך להיערך כלל ושבתוצאותיו יש לטפל". ממשלת ארה"ב ניסתה לטייח את המסקנות ובמקום להפסיק חיסונים או לפחות להפסיק כאלו שמכילים כספית, אמרו למדענים שהתעניינו בנושא שהנתונים המקוריים אבדו ולא ניתן לשכפלם. בארה"ב, יצרני החיסונים החלו להוציא את התימרוסל  מחומרי החיסון החדשים שהן ייצרו. את המלאי  הישן עם החומר הרעיל הם מכרו  למדינות מתפתחות. כמו כן, החברות קיבלו הרשאה להמשיך להכניס את החומר הזה לחיסונים נגד שפעת וטטנוס הניתנים לילדים החל מגיל 11.

בארה"ב, הוגשו 4,200 תביעות פיצויים מטעם הורים שנפגעו. מנהיג הרוב בסנט האמריקאי ביל פירסט, שקיבל תרומות בסך 873,000 $ מתעשיית התרופות, פעל להשגת חסינות ממשלתית כנגד תביעות אלו תוך הטלת חיסיון על כל מסמכי הממשלה הקשורים לחיסונים, כדי להגן על חברת "אלי לילי" מייצרת התימרוסל. בדלת אחורית הוכנס סעיף שיגן על החברות מפני תביעות מנזקי חיסונים, מתוך טענה ש"התביעות הן בהיקף כזה שהן עלולות לחסל את יצרני החיסונים ולהגביל את יכולתנו להתמודד עם התקפה ביולוגית של טרוריסטים", לדברי אדי אולסן, עוזר חקיקה  של ביל פריסט.

גם שמרנים בסנט ובקונגרס האמריקאי נדהמו מהגישה של השלטונות, ובייחוד נדהמו אותם אלו שנכדם או קרוב משפחה אחר שלהם נעשה אוטיסט אחרי חיסונים. לדברי דן ברטון, רפובליקני מאינדיאנה, ה-FDA   ורשויות בריאות אחרות לא פעלו כראוי אלא פעלו מתוך "מעילה בתפקיד כדי להגן על עצמם" ומתוך "הגנה מוטעית על תעשיית התרופות". פטי וייט, אחות בית-ספר אמרה שהיא הייתה ספקנית לגבי הנזקים של החיסונים, לדבריה, "רק לאחר שקראתי את הפרוטוקולים מסימפוזיונים, למדתי את המחקר הקנדי המוביל ודברתי עם רבים מבעלי הידע לגבי כספית, שוכנעתי  שהקשר בין  תימרוסל ומגיפת האוטיזם אמנם קיים. לדבריה, 5 מילדיה שייכים לדור התימרוסל,  אלו שנולדו בין השנים 1989-2003, שקיבלו כמויות ענק  של כספית מחיסונים. בתי הספר היסודיים מוצפים כיום בילדים עם סימפטומים של נזק נוירולוגי או חיסוני, היא אומרת. "החיסונים אמורים לעשות אותנו בריאים יותר, בכל זאת, ב-25 שנות שירות לא ראיתי כל כך הרבה ילדים חולים ופגועים. כמו בשנים האחרונות. משהו מאוד מאוד רע קורה לילדינו." בארה"ב, יותר מ-500,000 ילדים סובלים כרגע מאוטיזם. מדי שנה מאובחנים 4000 מקרים חדשים. המחלה לא הייתה ידועה עד שנת 1943. באותה שנה זיהו ואבחנו אוטיזם אצל 11 ילדים שנולדו בחודשים הראשונים אחרי הוספת התימרוסל לחיסוני תינוקות.

יש ספקנים שחולקים על כך שהעלייה בשכיחות האוטיזם נגרמה מחיסונים עם תמירוסול. הם טוענים שהעלייה היא תוצאה של אבחון טוב יותר – תיאוריה מאוד מפוקפקת. "אם המגיפה היא אכן תוצאה של אבחון טוב יותר,"  אומר בזלזול ד"ר בוד היילי, מומחה בינלאומי להרעלות כספית, "אז איפה כל האוטיסטים בני העשרים?"

יש סיבות נוספות לעלייה בשכיחות האוטיזם, כמו שתיית מים מופלרים בחומצה פלואורוסיליצית, אולי גם מאכילת דגים מכילי כספית ומסתימות אמלגם. יתכן שהתמירוסול בחיסונים הוא חלק מבעיה נרחבת יותר, אבל אסור להתעלם מאף אחד מגורמי הסיכון האלו.

מדהים עד כמה חוקרים הרחיקו לכת כדי להכחיש אפשרות לסיכון מתימרוסל  ולהסתירה. זהו חומר משמר שנועד למנוע התפשטות של פיטריות וחיידקים בחיסונים. הוא מכיל כספית אתילית, נוירוטוקסין רב עוצמה שבניסויים עם בעלי חיים נמצא שהוא רעיל ביותר. עיקר פגיעתו היא במוח וככל שהוא ניתן לבעלי-חיים בגיל צעיר יותר, כך רבים יותר היו נזקיו.

גם מבוגרים שנחשפו לחומר זה ניזוקו. במחקר שנעשה ברוסיה בשנת 1977 נמצא שמבוגרים שנחשפו לרעל זה, אפילו בכמויות נמוכות בהרבה מאלו שניתנות לילדים עם החיסונים, סבלו מנזק מוחי שנים אחרי זה. השימוש בחומר זה נאסר ברוסיה, בכל הארצות הסקנדינביות ובבריטניה. "אי אפשר לערוך מחקר שיראה שהתימרוסל בטוח" אומר היילי, ראש המחלקה לכימיה באוניברסיטת קנטאקי. "זה פשוט רעיל מדי. עם כל כמות שתינתן לבעל החיים המוח שלו יחלה. בהזרקה לרקמות התאים מתים. בצלחת פטרי, התרבית מתה. לנוכח כל זה, יהיה מוזר לטעון שאפשר לתת חומר זה לתינוקות ללא נזק".

כבר בשנת 1930, חברת "אלי לילי" שפיתחה את התימרוסל ידעה שזהו מוצר מסוכן ביותר. בשנת 1935, חוקרים של חברה אחרת יצרנית חיסונים הזהירו את "אלי לילי" שטענותיה לגבי בטיחות התימרוסל "לא תואמות את ממצאינו". בניסוי עם חיסון לכלבים, מחציתם חלו והחברה הזו פסלה את החומר. חברת "אלי לילי" מצאה שהחומר הזה רעיל לתאי רקמה בריכוזים נמוכים עד 1 חלקי מיליון, ריכוזים פי 100 חלשים יותר מהריכוז שיש בחיסון טיפוסי. חברת "אלי לילי" התעלמה מהכול והחלה להכניס את הרעל הזה אפילו לחומרי חיטוי  כ"בלתי רעיל". בשנת 1973, 10 תינוקות בבית חולים  בטורונטו מתו אחרי ששפשפו בתימרוסל את חבל הטבור שלהם.

בשנת 1982, ה-FDA בארה"ב אסרו להכניס את החומר הזה לתכשירים ללא מרשם ובשנת 1991  אסרו להכניס אותו לחיסונים של בעלי חיים. אבל, ממש באותו זמן ה-CDC הורו להזריק לתינוקות חיסונים מכילי כספית נגד הפטיטיס B 24 שעות אחרי הלידה ובגיל חודשיים לתת חיסון נגד שפעת המופילית ואת החיסון המשולש.

תעשיית התרופות ידעה מהם הסיכונים. ד"ר מאוריק הילמן, אחד מאבות תוכנית החיסונים של חברת מרק הזהיר את החברה מפני מתן חיסון לתינוקות בגיל 6 חודשים בגלל החפיפה של תכשירים מכילי כספית אתילית. הוא המליץ להפסיק עם השימוש בתימרוסל, ביחוד לתינוקות וילדים. לדבריו, יש לתת חיסונים שאינם מכילים חומרים משמרים.

מה שעניין את החברות מייצרות החיסונים זה הרווח שלהן. תימרוסל איפשר לחברות לארוז חיסונים באריזות גדולות יותר המכילות מנות רבות ובמחצית העלות לעומת האריזה באריזות קטנות. עקב כך, חברת מרק התעלמה מהסיכון הוודאי לנזק של התימרוסל והם המשיכו לדחוף את המוצרים המכילים אותו. כך, נתנו יותר ויותר חיסונים, עד 22 חיסונים לילדים לפני גיל הכניסה לבית-ספר יסודי.  יש שהזריקו יותר מחיסון אחד בן זמנית. בגיל חודשיים, תינוקות קיבלו חיסון עם כספית אתילית בכמות שעלתה פי 99 על הגבול העליון המותר לפי ה-FDA.  ככל שנתנו יותר חיסונים, כך היו יותר אוטיסטים.

בשנות ה-909, בארה"ב 40 מיליוני ילדים חוסנו עם  תימרוסל, למרות זה שהיה  ברור שיש השפעה מזיקה מצטברת עם כל חיסון נוסף  וזאת נעשה למרות ההתרעות של מומחים. תינוקות עד גיל 6 חודשים חוסנו עם תכשירים שהכילו 182 מק"ג כספית אתילית, ב-40% יותר מהמאושר ע"י ה-FDA.  חברות התרופות טענו שהחומר ממהר להתפרק, אבל נמצא שהוא נשאר בגוף יותר זמן מכספית מתילית והוא יותר רעיל ממנה.

 מסתבר שרבים מראשי הממסד הרפואי בארה"ב שאחראים על החיסונים משמשים במקביל גם יועצים בתשלום של חברות התרופות. במשך שנים לא קלטו, אולי לא רצו לקלוט, עד כמה חמור הנזק של התימרוסל. החברות גם הכחישו קשר בין חומר זה לבין אוטיזם ורשויות הבריאות שבו וטענו שהן מקדישות מחקרים שיוכיחו עד כמה חומר זה בטוח בשימוש.

בסופו של דבר, בלחץ הקונגרס, בארה"ב הפסיקו את השימוש בחומר, אבל נתנו  הרשאה להכניס אותו למספר תכשירים רפואיים כמו סטרואידים וקולאגן שמוזרק לגוף. אבל, חברות התרופות קיבלו אישור למכור את התכשירים האסורים בשימוש בארה"ב, לארצות אחרות. לפני מכירה זו, בסין, אוטיזם לא היה ידוע כלל. כיום יש שם 1.8 מיליוני תינוקות וילדים אוטיסטים. יש עליה בשכיחות האוטיזם בארגנטינה, ניקרגואה ובארצות מתפתחות שונות ברחבי תבל. גם בארץ. ועדיין, ארגון הבריאות העולמי מתעקש שזהו חומר בטוח בשימוש.