ירידה בזיכרון

כיום, כל עוד אדם חי לא ניתן לאבחן בדייקנות אם אובדן זיכרון אצלו נובע ממחלת אלצהיימר או מסיבות אחרות. במוחם של חולי אלצהיימר, אחרי מותם מוצאים חלבון רעיל המוכר בשם טאו. יש עוד סוג של חלקיקים במוח, גופיפי לאוי, חלבון אנומאלי המצוי אצל הסובלים מסוג אחר של דמנטיה – מחלת גופיפי לאוי. האנשים נבדקו גם לאפשרות שבעבר היה להם אירוע מוחי.

אצל נפטרים שעד סוף חייהם לא סבלו מאובדן זיכרון, לא נמצאו במוח חלבונים פגומים, חלקיקי לאוי או סימנים לאירוע מוחי. החוקרים הגיעו לידי מסקנה שלפגמים כאלו במוח יש השפעה הרבה יותר נרחבת על הזיכרון לעומת מה שחשבו בעבר.  מחקר זה סותר את ההנחה שיש אובדן זיכרון טבעי, ללא מחלות, ככל שהאדם הולך ומזדקן.

לחומרים אלו יש למעשה השפעה על כל הסוגים של אובדן זיכרון בגיל המבוגר.

 הפרעות כאלו בזיכרון מתפתחות לאט ורק ב-5 שנות החיים האחרונות הנסיגה בזיכרון הייתה מהירה. מסתבר שאנשים סבלו משלב מוקדם של דמנטיה שלא אובחנה. מחקר זה מלמד ששינויים במוח הם האחראים העיקריים למחלת אלצהיימר ולדמנטיות אחרות והם האחראים בעיקר גם לשינויים המוקדמים הקלים בזיכרון וחשיבה.

 מסתבר, שעצם העובדה שאדם מזדקן עדיין אינה אומרת שצריכה להיות לו בעיה בחשיבה וזיכרון. האמונה שזהו תהליך נורמאלי ואין להתייחס אליו שגויה. הפרעות ואובדן זיכרון הם  סימן למחלה קיימת או כזו שהולכת ומתפתחת.