רכיבי תזונה העוזרים לשמירת המשקל
חילוף החומרים הינו תהליך בו הגוף הופך את המזון לאנרגיה לפי צרכיו ואילו חלק מן המזון מוקדש לבנייה ותחלופה של תאים ורקמות. ככל שחילוף החומרים מהיר יותר, כך הגוף שורף את הקלוריות שהאדם צרך באמצעות המזון גם כאשר האדם לא עושה פעולה גופנית. פעילות גופנית מביאה להגברת חילוף החומרים, בין אם בגלל הגדלת מסת השרירים הבאה בעקבותיה ובין אם על-ידי עצם שריפת קלוריות והוצאת אנרגיה נוספת. קיימים מספר ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא שעשויים להמריץ את חילוף החומרים, במיוחד כאשר אדם גם צורך מזון בריא ועוסק
בפעילות גופנית שמתאימה ליכולתו הגופנית. יסקרו בזאת מספר רכיבי תזונה כאלו ודרך פעולתם.
הראשון שבהם הוא היודן. החומצה האמינית טירוזין. ביחד עם יודן, יוצרת בבלוטת התריס את ההורמון 4T, תירוקסין. התירוקסין הוא הורמון חילוף החומרים של המאגרים – אין הוא פעיל ישירות בגוף. הוא חייב להפוך לטרייודוטירונין, 3T, הצורה הפעילה בכל תאי הגוף, מעין גפרור שמדליק את חומרי ההסקה בתאים. בתהליך היפוך זה של 4T ל-3T משתתפים שני אנזימים, האחד מהם הוא אנזים קשור סלניום. גם אם יש מספיק יודן אבל אין מספיק סלניום, לא תיווצר כמות מספקת של ההורמון 3T. המקור היותר טוב ליודן הוא אצות ים – המקור היותר טוב לסלניום הוא אגוז ברזיל. באגוז ברזיל יש פי 100 יותר סלניום מאשר בבצל ושום, שהם השניים ברשימה. זה קורה מאחר ועץ אגוז ברזיל גדל באזורי ההצפה על-יד נהר האמזונס. הסחף שמביא הנהר מחדש כל הזמן את מלאי המינרלים באדמה שם.
אשר ליודן, עוד בסוף שנות ה-40 קבעו שני חוקרים, וולף וצ'יקוף, שמנת היודן הדרושה לאדם היא כ – 200-300 מק"ג ליום. מאז, שום מוסד מחקרי ושום משרד בריאות בארצות המערב לא מאשר ניסויים עם כמות יודן גדולה יותר. אבל, באשר למינון מומלץ זה, יש לגביו ספקות כבדים, כבדים עד מאוד. מה לעשות שביפן וקוריאה לא שמעו על קצובת מזון זו ליודן והם צורכים אצות ים המספקות פי 100 יותר יודן ממה שממליצה קצובת המזון בארצות המערב, כולל בארצנו. מתווספת לזה הכנסת פלואוריד למים, פלואוריד שנכנס במקום היודן בבלוטת התריס וגורם ליצירת הורמונים מזויפים. התוצאה היא מגיפת תת-פעילות של בלוטת התריס. חוקר בארה"ב שבדק נושא זה לעומקו הגיע לידי מסקנה שקצובת מזון זו של 200 -300 מק"ג יודן ליום גרמה לתמותת אנשים צעירים, בכלל זה מסרטן שד אצל נשים צעירות. זהו שיעור תמותה גבוה יותר מזה שגרמו שתי מלחמות העולם ביחד. בל נשכח שהיפנים הם העם היותר מאריך חיים עלי אדמות ואצלם השכיחות של סרטן שד היא עשירית ממה שיש אצלנו ובארצות מערביות אחרות. יסקר להלן גם התפקיד של רכיבי תזונה נוספים.
ויטמיני B קומפלקס.
מומלץ לקחת כל יום כמוסה אחת של B קומפלקס, לפחות B 50, אפשר גם B 100 או כרכיב בנוסחת מולטי. בין מרכיביו מצויים תיאמין ,(B1) ריבופלווין (2B) ניאצין (B3), חומצה פנטוטנית ,(B5) פירידוקסין (B6) ו12B. כולם חיוניים לחילוף החומרים. ריבופלווין חיוני להתחלקות תאים, לגדילתם ולשחרור אנרגיה מפחמימות. למעשה כל ויטמיני B משתתפים, בדרכים שונות, בחילוף החומרים.
ויטמין C.
ויטמין זה חשוב לחילוף החומרים. בין השאר, הוא דרוש ליצירת קרניטין. הוא דרוש להעברת מולקולות שומן בגוף ולשחרור האנרגיה מהן. הוא דרוש גם ליצירת כולסטרול ופועל כנוגד חימצון.
סידן.
המינרל סידן דרוש לחילוף החומרים במישור התאי. הסידן דרוש למחזור הדם, לעצבים ולהורמונים. כל התהליכים האלו דרושים לשם חילוף חומרים תקין. 99% מן הסידן שבמזון ובתוספים דרוש לעצמות, אבל תהליכים רבים מספור בגוף תלויים ב-1% של הסידן המצוי בדם וברקמות הרכות.
המלצה נוספת היא לשתות תה ירוק. במחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המקצועי
"American Journal of Clinical Nutrition נמצא שאנשים ששתו תה ירוק המכיל קטצ'ין ירדו ממשקלם העודף יותר מאלו שלא שתו את התה הזה. קטצ'ין נמצא מעלה את קצב חילוף החומרים. תה ירוק מכיל גם כמות מה של קפאין שממריץ את השותה אותו לפעילות נוספת. יש לקנות רק תה ירוק מסרילנקה מאחר ובתה הירוק מסין
נמצאו כמויות גבוהות של פלואוריד – ביפן יש כיום בעיית קרינה.
צעד נוסף הוא הגברת השימוש בפלפל אדום חריף או באבקת פפריקה חריפה. במחקר
שנעשה באוניברסיטת מרילנד נמצא שפלפל
חריף מעלה את חום הגוף במידת מה. עליה
בחום הגוף גוררת אחריה עליה בחילוף החומרים וכך יש ירידה במשקל. פלפל חריף גם תורם להורדת רמות סוכר מופרזת, אם אדם סובל מכך.