טיפול תזונתי במצבים נפשיים
מול טיפול תרופתי
מאמר זה הינו תמצית של מאמר שפורסם על-ידי דר' אלן פרנסס, MD, העורך הראשי של .Diagnostic Statistical Manual (DSM-IV) מאחר וכתב עת זה והממסד העומד מאחוריו הם הקובעים את הדוקטורינה לגבי חלוקת מחלות נפש לסוגיהן, ראוי להתייחס למה שהוא אומר. לדבריו, אין שום בסיס מדעי לחלוקה של מחלות נפש לסוגים, כפי שמקובל היום בפסיכיאטריה. חלוקה זו רק משרתת את תעשיית התרופות שמוציאות לשוק, מדי פעם, תרופות פסיכיאטריות חדשות. לדברי חוקר זה, מגדירים כל מיני מצבים בחיים המלווים בקשיים כמחלות נפש ואז מייצרים עוד ועוד תרופות פסיכיאטריות שנזקן רב מתועלתן, לפעמים עשרת מונים. DSM-IV הביאו לידי הגדלת האבחון, כביכול, של מניה דפרסיה פי 40 ממה שהיה בעבר והחלו לתת תרופות אנטי פסיכוטיות מסוכנות אפילו לילדים בגיל 3. העורך של המהדורה הקודמת, DSM-III , רוברט ספייזר, MD, ביחד עם פרנסס יצאו כנגד האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, שהורתה לחבריה ולעורכי הביטאון שלה שלא לדבר ברבים על הנעשה, אלא אם כן זה נחוץ לשמירת התפקיד שלהם. לדברי ספייזר, "הם לא רוצים שאף אחד ידע מה הם עושים".
ספייזר ופרנסס מזהירים שהכללת נושאים "טרום-פסיכוטיים כביכול" יגרמו למתן תרופות אנטי פסיכוטיות במעין "מכירת סוף העונה" לאנשים בריאים. זה פרס לתעשיית התרופות. המחיר לאנשים מתבטא בבריאות, בדולרים ובסטיגמה. לדברי חוקרים אלו ואחרים, רק לחץ ציבורי יוכל לבלום את רכבת השדים הזאת. לדברי חוקר נוסף, גרינברג,
פסיכותרפיסט בעצמו, פסיכיאטרים אינם מסוגלים לעשות הבדלה ברורה בין מצב
פסיכוטי לבין סבל שהחיים עצמם מזמנים לאנשים וגורמים להם לדיכאון וכדומה.
כאשר מאז הופעת המהדורה של DMS-II עד להופעת המהדורה של DMS-IV הייתה עליה של 25% במספר האנשים שהוגדרו כחולי נפש, זה מכרה זהב לחברות התרופות. לפי מחקר של אוניברסיטת טאפט משנת 2006, ליותר ממחצית הכותבים בכתב עת זה יש קשרים פיננסיים עם חברות התרופות. מהעדר נתונים מחקריים, המהדורה החמישית של ביטאון זה המציאה הפרעות שונות ומשונות שאינן קיימות – מה שמניע שוב עוד פיתוחי תרופות ועוד רווחים לחברות התרופות ולחוקרים הקשורים איתן בקשרים עסקיים.
מאמר זה הינו תמצית ממאמר שהופיע באנגלית באתר NaturalNews. השאלה היא אם באמת אין עלייה בתחלואה במה שהפסיכיאטריה מגדירה כמחלות נפש. יש סימנים מחשידים שאמנם יש יותר מחלות כאלו, לאין ערוך יותר ואלו חלק מהסיבות:
לפי מחקר אחד בארה"ב, חוסר ויטמין D אחראי לכ-70% מהתחלואה של ילדים באוטיזם. השאר נגרם משתיית מים מופלרים ומחיסונים עם תכשיר המכיל כספית.
דיכאון יכול להיגרם מחוסר טריפטופן במזון, מחוסר ויטמין 12B וויטמיני B אחרים, מחוסר יודן הפוגע בבלוטת התריס, מחוסר סלניום שלא מאפשר יצירת הורמון 3T, מחשיפה לריסוסי חקלאות, לזיהום אויר ועוד.
אך הפרעה דו-קוטבית נגרמת במקרים רבים בגלל מתן תרופות לדיכאון, שיכול היה לעבור
מעצמו או עם טיפול בעזרת שיפור התזונה וצמחי מרפא כמו פרע, פסיפלורה וכדומה. הפרעות נפשיות, מכל סוג ומין, יכולות לנבוע מחוסר שמנים אומגה-3. הן יכולות לנבוע מאכילת ירקות ופירות שגודלו עם זבלים כימיים – אפילו אם ירקות ופירות אלו לחלוטין נקיים מחומרי ריסוס. למה כבר ניתן לצפות מאכילת ירקות ופירות לא אורגניים, כאשר לפי בדיקות השוואה שנעשו בארה"ב בין תוצרת אורגנית ולא אורגנית, הנתונים מתוך הספר "ירוק לחיים" של ויקטוריה בוטנקו, מצטיירת תמונה הזויה כזו:
ברזל: בעגבניות אורגניות, 1938 מק"ג ל-100 גרם, בלא אורגנית – 1 מק"ג!!!
בתרד אורגני, 1585 מק"ג ל-100 גרם, בלא אורגני – 1 מק"ג.
מנגן: בחסה אורגנית 169 מק"ג ל-100 גרם, בלא אורגנית – 1 מק"ג
בתרד אורגני 117, בלא אורגני – 1 מק"ג..
נחושת: בעגבניה אורגנית 53 מק"ג ל-100 גרם, בלא אורגנית – 0. כמה פעמים 0 יש ב-53?…
אלו נתונים חלקיים ביותר, בספר מופיעים יותר סוגי ירקות, יותר סוגי מינרלים ויותר קטסטרופות. חשוב להבין שהאדם בנוי ונבנה, לטוב או לרע, ממה שהוא אוכל ושותה ולהקפיד על מזון אורגני, שלם, טרי וחי, על שתיית מים טהורים, הימנעות מקרינות וחשיבה חיובית.