תפקידיה של חומצה אלפא ליפואית בגוף (1)
בין העוסקים בפיתוח הגוף יש ששמעו אודות חומצה אלפא ליפואית (חא"ל), אבל חומר זה עוזר לתפקודים רבים של הגוף, לא רק לבניית שרירים (1). זוהי תרכובת גופרתית, דומה לחומצה קפרילית, חומצת שומן ממוצעת שרשרת ובקצה אחד שלה צמודים שני אטומי גופרית. אחת מן היכולות היותר חשובות שלה היא ניטרול הרעלת מתכות כבדות בגוף ובכללן כספית, קדמיום ועודפי ברזל ונחושת (2).
החל משנות ה-50 התחילו להכיר בחשיבות של חומר זה והוא זוהה כאנטיאוקסידנט בשנת 1988 (3). תרכובת זו הייתה מוגדרת כויטמין, אבל מאחר והיא מיוצרת גם בגוף, אין היא ויטמין. חא"ל מיוצרת על-ידי צמחים, בעלי חיים ובגוף האדם. היא גורם משתתף ביצירת אנרגיה בגוף, בעיקר במיטוכונדריות ובנוסף היא אנטיאוקסידנט רב עוצמה (4). רק R-איזומר שלה, לא S-איזומר, נוצר באופן טבעי.
פעילותה של חומצה אלפא ליפואית
חא"ל מתרכבת בגוף עם חלבונים והופכת לליפואמיד. הליפואמיד מעורב ביצירת מולקולות מייצרות אנרגיה כמו פירובט. היא פועלת גם במטבוליזם של החומצות האמיניות בגוף ועוזרת בניצול האנרגיה ורכיבי תזונה המצויים במזון שאנשים אוכלים. יש לה תפקיד מפתח בהפעלת המיטוכונדריות בהן מתבצע עיקר שחרור האנרגיה מן המזון. לשם צרכים אלו, הגוף מייצר כמות מספקת של חא"ל.
אבל, חומר זה הינו אנטיאוקסידנט חשוב ביותר בגוף ופעולה זו הוא עושה רק כאשר יש עודף ממנו, חא"ל חופשית המצויה בפלזמה ולא בתוך תאים. תהליך זה קורה כמעט באופן בלעדי רק כאשר נוטלים אותה כתוסף מזון, או מקבלים אותה בהזרקה. כאמור, חומר זה נוצר בגוף. מעטים הם המזונות המכילים אותו, וכמעט בלתי אפשרי לקבל ממנו כמות ברת משמעות ממזון אלא רק כתוסף מזון. היא מצויה בסוגי בשר שונים ובמקורות צמחיים היא מצויה בעיקר בסובי אורז וברוקולי. מי שצורך אורז מלא, עם קליפתו, מקבל מן המזון כמות מה של חא"ל, אבל לשם מילוי שלל פעולותיה, יש לצרוך אותה כתוסף מזון.
הייחוד של חא"ל היא יכולתה לנטרל רדיקלים חופשיים ולאחר מכן להשתחרר מהם ולפעול שוב ושוב. בדרך זו, היא עוזרת לשיקום תאים שנפגעו עקב חימצון מוגבר במערכות גוף רבות (5). חא"ל הינה בעלת יכולת הגנה רבה בייחוד על המיטוכונדריות ועל ה-DNA, מעביר התורשה. לפעולות אלו שלה יש חשיבות מיוחדת לגבי אנשים קשישים והיא בולמת במידה רבה הידרדרות של הגוף המלווה את תהליכי ההזדקנות. תכונה מאוד חשובה שלה היא יכולת למחזר את ויטמיני C ו-E שנטרלו רדיקלים חופשיים ובכך יצאו מכלל שימוש. היא משחררת אותם מקשרים אלו ושוב הם יכולים לפעול כאנטיאוקסידנטים בגוף. היא עצמה אנטיאוקסידנט רב עוצמה שהוגדרה כ"אנטיאוקסידנט אוניברסאלי" (6). חא"ל יכולה למלא באופן חלקי את התפקידים של ויטמין C, כפי שנמצא בניסויים עם בעלי חיים להם נתנו תפריט דל בויטמין זה (7).
תהליכי חימצון מוגברים ביותר יש אצל ספורטאים, בייחוד אלו העוסקים בהרמת משקולות. אצלם נגרם נזק חימצוני קיצוני, מאחר ופעילות כזו מותירה רדיקלים חופשיים רבים בגוף. התאוששות מלאה של שרירים מפעילות ספורטיבית כזו או מעבודה פיזית קשה נמשכת 24 עד 48 שעות, לעיתים גם מספר ימים. לכן, מתן כמות גבוהה של אנטיאוקסידנטים, הן במזון והן כתוספים, הינה בעלת חשיבות מיוחדת אצל העוסקים בסוגי ספורט הדורשים מאמץ מיוחד. חא"ל הינה גם מסיסת מים וגם מסיסת שמן, לכן היא מסוגלת לנטרל רדיקלים חופשיים גם בממברנות התאים וגם בפנים התאים (8). היא אנטיאוקסידנט כשהיא לעצמה, אבל ביחד עם אנטיאוקסידנטים נוספים בגוף, פעילותה הרבה יותר ניכרת (12). גם חומצה אלפא ליפואית וגם גלוטטיון המצוי בגוף, מסוגלים לשחרר אנטיאוקסידנטים מהקשר שלהם עם רדיקלים חופשיים ולחזור ולהיות פעילים. גלוטטיון, אנטיאוקסידנט הנוצר בגוף, הינו בעל חשיבות קריטית לבריאות ומתן חא"ל כתוסף מזון נמצאה מעלה את רמתו שם. חשוב לדעת שרמת הגלוטטיון בגוף עלולה לרדת ב-50% עקב פעילות גופנית נמרצת (9).
בגוף, חא"ל הופכת לצורה המחוזרת שלה, חומצה אלפא דהידרוליפואית. רק בצורה זו היא פעילה בגוף במישרין כאנטיאוקסידנט. התאים קולטים מזרם הדם את החא"ל ועד מהרה הופכים אותה לצורה הפעילה שלה. אם כי לחומצה אלפא דהידרוליפואית יש פעילות אנטיאוקסידנטית ישירה, חא"ל אף היא בעלת יכולת אנטיאוקסידנטית, אבל עקיפה (2). גלוטטיון הוא אנטיאוקסידנט מסיס מים הנוצר מהחומצה האמינית הגופרתית ציסטאין. חא"ל עוזרת לכניסת הציסטאין לתאים ובדרך זו היא קובעת עד כמה גבוהה תהיה רמת הגלוטטיון שהתאים יסנתזו. תפקוד זה של הגברת כמות הגלוטטיון בתאים נעשה על-ידי הצורה המחוזרת של חא"ל, חומצה אלפא דהידרוליפואית (10).
מחקרים עם חומצה אלפא ליפואית
אצל חולי סוכרת מטיפוס 2 קיימת עמידות לאינסולין. לפחות בטרם הגיעה המחלה לשלבים מתקדמים, יש בדמם עודפי סוכר וגם עודפי אינסולין. אבל, בגלל העמידות לאינסולין, אין הוא מסוגל להכניס את הסוכר לתאים. פתרון אחד הוא מתן של כרום תזונתי. גם חומצה אלפא ליפואית עוזרת. הן מתן בעירוי והן נטילה דרך הפה של חא"ל עזרו לצמצום כמות האינסולין בדם. בניסוי עם 20 חולי סוכרת מטיפוס 2, מתן של 1200 מ"ג חא"ל ביום, למשך 4 שבועות, שיפר אצלם את הרגישות לאינסולין ב-27-51%. היה שיפור רב במטבוליזם של הגלוקוז וללא כל תופעות לוואי. בניסוי אחר, בו נתנו 600, 1200 ו-1800 מ"ג חא"ל, התוצאות מבחינת שיפור הרגישות לאינסולין היו שוות. כך, אין צורך בנטילת כמויות גדולות מעל 400 מ"ג של תוסף זה (1).
חא"ל נמצאה יעילה כעזר לטיפול במחלות רבות של הגיל המבוגר. היא עוזרת כנגד מחלות לב, אירוע מוחי, סוכרת, מחלות פרקינסון ואלצהיימר, חולשת שרירים, לשיפור פעולת המוח, נגד טרשת נפוצה ואף כנגד וירוסי HIV. כבר שנים רבות נותנים אותה בגרמניה לחולי סוכרת, לשם מניעת פגיעות בעצבים ונאורלגיות. היא מורידה רמות סוכר גבוהות ועוזרת גם לחולי גלאוקומה ולסובלים מיובש בעיניים (1).
מקורותיה במזון ותוספים שלה
במזון היא מצויה באיברים פנימיים של בעלי חיים ובמזונות רבים מעולם הצומח. מבין המקורות הצמחיים, תרד הוא העשיר ביותר ואחריו ברוקולי, עגבניות, אפונה, תפוחי אדמה וסובי אורז. מי שאוכל אורז מלא מקבל ממנו מנת מה. אבל, למטרת טיפול, אף אחד ממזונות אלו לא מספק כמות של ממש.
תוסף מזון של חא"ל נספג בשלמות, עובר עד מהרה תהליך של חילוף חומרים אבל גם מסולק מהר מהגוף. לכן, עדיף לחלק את המנה היומית למספר מנות. כתוסף מזון, הכמות אותה נוטלים היא 50-400 מ"ג ליום. אין די ניסויים לגבי מינונים מתאימים לבני אדם אבל מנה של 100-300 מ"ג ליום נראית סבירה. לטיפול במחלות קשות נותנים יותר מכך. תופעות הלוואי שלה נדירות וזניחות ביותר. כמות גבוהה מאוד שלה יכולה לגרום לנפילת סוכר או לבחילה. כללית, היא משפרת את ההרגשה של האדם ואת מצב הרוח.
דבר נוסף – יש ניסיון רב עם חא"ל בקרב העוסקים בפיתוח הגוף. היא עוזרת להם שלא להיפגע מהמאמצים הקשים שהם מאמצים את שריריהם. היא עוזרת גם לעובדים בעבודה פיזית קשה, לסובלים מחולשה וכטיפול בכל המחלות שנדונו במאמר זה. חא"ל היא אחד מן האנטיאוקסידנטים היותר טובים המצויים כתוסף מזון.