אסטאקסנטין הוא הקרוטנואיד הפעיל ביותר

אסטאקסנטין לוכד רדיקלים חופשיים יותר מביטא-קרוטן, אלפא טוקופרול, ליקופן ולוטאין כמו גם יותר מקרוטנואידים נוספים. יכולותיו נוגדות החימצון גבוהות ביותר. הוא פעיל 65 פעמים יותר מויטמין C, פי 54 יותר מביטא קרוטן ופי 14 יותר מויטמין E. הוא נמצא רכיב תזונה החזק ביותר כסותר חמצן יחידני, שהוא אחד מן החמצנים היותר פעילים. הנזק  מחשיפה מופרזת לשמש וממספר חומרים אורגניים נגרם בעיקר על-ידי עירור יצירתו של חמצן בלתי יציב זה. אסטאקסנטין 550 פעמים פעיל יותר לקשירת חמצן זה לעומת ויטמין E ו-11 פעמים יותר מביטא קרוטן. עיקר יחודו הוא בכך שהוא עובר דרך מחסום דם –מוחות ועובר גם דרך מחסום הרטינה – ליקופן לא עובר. כך, יש לו חשיבות עצומה לבריאות העיניים. חשוב לדעת מספר עובדות לגביו:

* הוא מתמוסס גם בשומנים וכך הוא נוטל חלק בממברנות התאים.

* הוא קולט רב עוצמה של קרני UVB.

* הוא נוגד רב עוצמה של דלקות.

* אין לו שום תופעות לוואי.

* אין יכולת לקבל מנה מספקת שלו ממזון אלא רק על-ידי נטילת תוספים שלו.

* אצות אלו נאכלות בים על-ידי דגי סלמון, צדפות וקריל.

כללית,  הקרוטנואידים הם מרכיבים צבעוניים המעניקים  לירקות ולפירות  יכולות בריאותיות. הם נמצאים בירוק של העלים, באדום פלפל או עגבניה, בסגול סלק או כרוב, בצהוב של תירס או פלפל צהוב,  כמו גם בצבעים היפים של פרחים. כמעט כל חי וצומח מקבל את צבעיו מפיגמנטים טבעיים אלו. אבל, חוץ מיופים יש להם חשיבות ביולוגית מרכזית. הם אחראים לפוטוסינתזה ומגינים על אורגניזמים שונים מפני חימצון. בעלי חיים רבים משלבים קרוטנואידים בתפריטם – קרוטנואידים המשמשים כאנטיאוקסידנטים וגם כחומרי מוצא לויטמין A. על ידי אכילת מזונות המכילים פיגמנטים כאלו גם האדם רוכש את אותן ההגנות.

בטבע מוכרים יותר מ-600 קרוטנואידים שונים – במזונות העומדים לרשות האדם יש רק בודדים מהם. הם נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: כאלו שאינם מכילים אטומי חמצן כמו ביטא קרוטן וליקופן ואלו שמכילים אטומי חמצן, כמו לוטאין המצוי בירקות ירוקים שונים, זיאקסנטין ואסטאקסנטין. יש עוד. זיאקסנטין הוא הקרוטנואיד הנפוץ ביותר בטבע והוא מצוי בפלפל, תירס, קיווי, ענבים, הדרים וקישואים. בכל רגע נתון, כ-10 קרוטנואידים שונים נמצאים במחזור הדם של האדם. מתוכם,  אסטאקסנטין עובר במחסום דם-מוחות במידה היותר רבה.

הקרוטנואידים שונים זה מזה. חלקם, כמו ביטא קרוטן, ליקופן וזיאקסנטין הם לא רק אנטיאוקסידנטים אלא גם פרואוקסידנטים. כאשר הם נמצאים ברקמות בריכוז גבוה מדי, זה שלילי. עם זאת, קשה מאוד להגיע לעודפים שלהם עם אכילת מזון בלבד וללא נטילת תוספים שלהם.  אסטאקסנטין הוא ייחודי מאחר

 ואין הוא יכול לפעול כפרו-אוקסידנט. לכן תועלתו רבה ביותר.

זיאקסנטין מצוי בעיקר בירקות חיים וטריים ובמספר סוגי פירות. המקור היותר טוב של לוטאין הוא חלמון ביצת חופש אורגנית, והוא מצוי גם בתרד, מנגולד ועוד. באשר לאסטאקסנטין, הוא כמעט ולא מצוי במזונות הנאכלים על-ידי מרבית האנשים. הדרך היחידה לקבל כמות מספקת שלו היא לצרוך אותו כתוסף מזון.

אסטאקסנטין מצוי בדגי סלמון. הם מקבלים אותו על-ידי אכילת קריל וזואופלנקטון הניזונים מאצות ים מיקרוסקופיות מהסוג המייצר אסטאקסנטין. כיום מגדלים את האצות האלו בנגב, בשפופרות גידול ומהן  מפיקים אותו.

הרשימה של מצבים בגוף בהם אסטאקסנטין עוזר הולכת ומתרחבת – כל הזמן מגלים תכונות מועילות חדשות שלו, ואלו הן:

* הוא מגביר את פעולת המערכת החיסונית

*  משפר את פעולת הלב וכלי הדם בהפחיתו את הרמות של חלבון תגובתי   C   כמו גם

    של הטריגליצרידים. הוא מילה את רמות הכולסטרול HDL.

*  מגן במידה רבה בפני קטרקט, ניוון מקולרי גילי ועיוורון.

* מגן על המוח בפני דמנטיה ואלצהיימר.

* מפחית סיכון ללקות בסוגי סרטן רבים כמו שד, מעי גס, שלפוחית ופה וזאת מאחר והוא

    מגביר את תהליך האפופטוזיס (התאבדות של תאי סרטן).

* עוזר לריפוי פגיעות בחוט השדרה ובצומתי עצבים נוספים.

* מצמצם מצבים דלקתיים מכל הסיבות כולל ארטריטיס ואסתמה.

* מגביר כושר עבודה וסיבולת.

* עוזר לאיזון הסוכר בגוף ובכך מגן על הכליות.

* עוזר נגד הפרעות עיכול ורפלוקס.

* מגביר פוריות של גברים.

* מגן בפני קרינות שמש, קרינה בשעת טיסה, צילומי רנטגן, CT ועוד.

* מפחית נזקי חימצון ל-DNA.

* עוזר נגד פנקריאטיטיס, טרשת נפוצה, קרפל טונל סינדרום, מחלת פרקינסון ומחלת לו  גריג ומחלות ניווניות של מערכת העצבים.

* מגן בפני נזקי קרינה בטיסות יום. בטיסת לילה יש 99% פחות קרינה מאשר בטיסת יום,

רשימה מקיפה זו הולכת ומתארכת ככל שמתפרסמים עוד מחקרים על אסטאקסנטין.

קרוטנואידים ובריאות העיניים

ביטא קרוטן הופך בגוף לויטמין A, רטינול, החשוב לראיה. הוא זמין למדי מן המזון. הקרוטנואידים לוטאין וזיאקסנטין נמצאים ברטינה, בה קיים הריכוז הגבוה ביותר של חומצות שומן בגוף.  מאחר והיא חשופה לאור וחמצן, דרושה לה הגנה מוגברת של נוגדי חימצון. לוטאין וזיאקסנטין הם אלו המספקים הגנה זו באופן שגרתי, כולל גם למקולה. שניהם עוברים במחסום דם-מוחות וכמותם גם אסטאקסנטין. ריכוז הזיאקסנטין בעין גבוה יותר מזה של הלוטאין מאחר והוא מוחק חמצנים יחידנים יעיל יותר מלוטאין. הסיבות העיקריות לעיוורון הן ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) וקטרקט. כיום מתברר שאסטאקסנטין הוא הקרוטנואיד האולטימטיבי לבריאות העין ולמניעת עיוורון. שתי מחלות אלו מהוות בעיה חמורה בכל רחבי תבל.

הנתונים ברחבי תבל מלמדים כי 50% מן העיוורים מעל גיל 50 התעוורו בגלל ניוון מקולרי גילי. כ-60 מיליוני אנשים בעולם סובלים ממחלה זו, 10 מיליון מהם עיוורים

לחלוטין. מעל גיל 55, אצל 30% מבני האדם יש הידרדרות בראיה. בארה"ב לבדה, כ-20 מיליוני אנשים מפתחים קטרקט בעיניים, מחלה הנגרמת בגלל התחמצנות שומנים בשכבת האפיתל בעדשות העין. אסטקסנטין הינו החומר הטבעי היותר יעיל כמצמצם או מונע נזקי חשיפה רבה לאור. ויטמין C עוזר נגד נזקים כאלו אבל ביחד עם אסטאקסנטין, התועלת רבה יותר.

מספר קרוטנואידים נבדקו לגבי יכולתם לצמצם את השכיחות של נמ"ג. הקרוטנואידים שנבדקו הם לוטאין, זיאקסנטין, קנטהקסנטין ואסטאקסנטין. קנטהקסנטין נמצא מזיק  והפסיקו את הניסויים איתו. אסטאקסנטין היה היותר יעיל מכולם. חשוב מאוד לצרף אותו לקרוטנואידים האחרים המוכרים לטיפול בנמ"ג.

חוקרים מאוניברסיטת ג'והן הופקינס בארה"ב בדקו את נושא הטיפול בנמ"ג והגיעו לידי מסקנה שאסטאקסנטין הוא החומר הטבעי היותר יעיל לטיפול במחלה – הוא נקי לחלוטין מכל תופעת לוואי. הוא מגן או מקל נזקי אור לתאים קולטי האור שבעיניים, מגן על תאי גנגליה  ועל הנאורונים שבעין מפני נזק. אסטאקסנטין נמצא עוזר נגד מחלות העיניים האלו:

 נמ"ג – ניוון מקולרי גילי

נאורופתיה סוכרתית

בצקת במקולה בגלל ציסטות

פגיעה  בורידי ועורקי העיניים

גלאוקומה

מחלות עיניים דלקתיות.

אצת הים המייצרת אסטאקסנטין עושה זאת כדי להגן על עצמה מפני עודף קרינה אולטרה סגולה. אסטאקסנטין יכול להגן גם על אדם שצורך אותו ולהגן עליו בפני כוויות שמש. צריכה של 2 מ"ג אסטאקסנטין ליום למשך חודש מספקת הגנה מירבית בפני נזקי קרינת יתר של השמש. דרוש פרק זמן מסוים עד ששכבת המגן נבנית בגוף – נטילה חד-פעמית או נטילה לפני שיוצאים להשתזף פרק זמן ממושך לא תעזור. לאדם שנזקק לצילום רנטגן או סריקה, מוצע לקחת 2-4 מ"ג ליום במשך מספר שבועות קודם לכן. בכך תהיה לו מידת מה של הגנה מנזקי הקרינה. נטילה ממושכת דייה של אסטאקסנטין תספק גם הגנה מפני נזקים בטיסות יום ממושכות.. נטילה שגרתית של 2 מ"ג אסטאקסנטין ליום יש בה כדי לספק את ההגנות שקרוטנואיד חשוב זה אמור לספק. כמובן, יש לשלב טיפול זה עם תפריט צמחי, נקי מרעלים ומגוון ועם נטילה של תוספים אחרים לפי הצורך.