אסטאקסנטין

אסטאקסנטין נוצר על-ידי  אצת ים מיקרוסקופית. הוא עוזר לה לשרוד כאשר, בזמני הגאות והשפל, בשלב בו המים נסוגים ואצות אלו חשופות לאור, הן לא נפגעות ומתחמצנות  כתוצאה מכך. מקורות התזונה היחידים בהם מצוי קרוטנואיד זה הם תוספי מזון המוכנים מאצה זו,  ולאוכלי דגים, דגים כמו סלמון המצוי בים. בנורווגיה מגדלים דגי סלמון בבריכות רשת בים. הם מוסיפים  למזון הדגים אסטאקסנטין (המופק בארץ בקיבוץ קטורה) כדי לתת לדגי הסלמון את צבעם האדום.

קיים אסטאקסנטין סינטטי המיוצר מתוצרי נפט. חומר זה נטול כל ערך בריאותי והוא מזיק בתכלית.  דגי הסלמון בטבע ניזונים בין השאר מהאצה המייצרת אסטאקסנטין וחומר זה  נותן להם את הכוח המיוחד שיש להם לשחות נגד הזרם ולחצות מפלים בעליה עד שהם חוזרים למקום בו הם בקעו מביצתם.  שם יש תטולה (סך ההטלות) חדשה של ביצי דגת הסלמון, הפריה שלהן ובכך  נגמר מחזור החיים של דג זה.

כאנטיאוקסידנט, אסטאקסנטין הרבה יותר פעיל מביטא קרוטן, אלפא טוקופרול, ליקופן ולוטאין. יש לו יכולת רבה ביותר למחוק רדיקלים חופשיים ובכך להגן על הגוף מפני נזקיהם.

מהו ייחודו של קרוטנואיד זה

בנוסף לתכונותיו שכבר הוזכרו בעיתוננו במאמרים קודמים, ניתן לייחס לו תכונות חשובות נוספות:

1) הוא מסיס שמן ולכן משתלב בממברנות של תאים.

2) הוא קולט קרני UVB ומונע נזק אפשרי של עודף קרינה כזו.

3) הוא חומר נוגד דלקות רב עוצמה.

אסטאקסנטין ופעילות ספורטיבית

כיום, ספורטאים רבים נוטלים ממנו בקביעות. הוא נמצא מגביר יכולת של ספורטאים בענפי ספורט שונים – מהרמת משקולות ועד מרוץ מרתון. גם למי שאינם ספורטאים, הוא עשוי לשפר את יכולתם הגופנית במידה רבה ביותר.

את היכולת הגופנית המוגברת הבאה בעקבות צריכתו ניתן לייחס לפעילותו  במיטוכונדריות – תנורי האנרגיה של התאים. כאשר המיטוכונדריות, בעקבות פעילות גופנית, צריכות לספק יותר אנרגיה, נוצרים בתא גם יותר רדיקלים חופשיים. אסטאקסנטין מוחק אותם ובכך מאפשר פעילות רבה יותר. הוא מאט הצטברות של חומצת חלב בשרירים, תהליך שקורה בעקבות מאמץ ממושך וגורם לכאבי שרירים עד כדי כך שהאדם נאלץ להפסיק את פעילותו. עם אסטאקסנטין, יותר זמן פעולה יידרש עד שחומצת החלב תתרכז ותבלום את פעולת השרירים. בריצת מרתון, למשל, הגוף צורך 70% יותר חמצן ונוצרים פי 12 יותר רדיקלים חופשיים. אסטאקסנטין מעלה את היכולת הגופנית והסיבולת בעד- 62% יותר. מיץ סלק מוכר אף הוא כתורם  בנושא זה, אבל הוא משפר כושר גופני בעד- 16%  יותר. זה טוב אבל לא באותו דרג כמו אסטאקסנטין.

אסטאקסנטין משפר במידה רבה את חדות הראיה. הנושא חשוב לכל אדם. לעוסקים בספורט – בעיקר לטניסאים ולקולעים למטרה. הוא מגן בפני נזקי קרינת השמש ומאפשר לשהות יותר זמן בשמש וליצור בגוף יותר ויטמין D עד שמתחיל נזק של חשיפת יתר.  אפילו 2 מ"ג אסטאקסנטין ביום כבר מספקים, אחרי מספר שבועות של צריכה, הגנה נוספת מפני נזקי קרינת השמש. 4 מ"ג הם מינון מומלץ לכולם, אבל ספורטאים ואחרים הזקוקים ליותר כוח יכולים לצרוך 8 וגם 10 מ"ג ביום ללא כל חשש – הם יפיקו מכך רק תועלת.

רעילות

מחסור באסטאקסנטין לא גורם לשום סימפטומים בגוף מאחר ואין הוא רכיב תזונה חיוני. מבחינה זו דינו כדין פיטוכימיקלים רבים המצויים בירקות ופירות. הם תורמים לבריאות אבל בהעדרם, אין סכנת חיים.

לעומתם, רכיב תזונה חיוני חייב להיות בתפריט מעל לכמות  מינימאלית מסוימת, שאם לא כן, האדם נעשה חולה ונפטר.

 מצד שני, שום כמות שלו לא נמצאה רעילה. אפילו מתן של מאות מ"ג לק"ג משקל גוף של בע"ח לא גרם לשום נזק שהוא. כך שבמנות המומלצות לאדם, אין שום חשש לרעילות.