רפואה סינית, הרפואה של ההקשבה חלק א
נכתב ע"י ד"ר מינה פארן
מאמר ראשון בסדרה
רפואה סינית עתיקה מאוד. שני ספרי היסוד שלה נכתבו לפני כ-2,500 שנה שמהם נלמדו שיטות רפואה סינית, אבל הם מסתמכים על ידע שנמסר בעל- פה כבר לפני כ-4,500 שנה. שני הספרים נקראים "הספרים הפנימיים של הקיסר הצהוב.” האחד - Su Wen – "ספר השאלות הפשוטות", והשני - Ling Shu – "הציר הרוחני". הם נכתבו כדו-שיח בין הקיסר הצהוב האגדי Huang Di והרופא, שהוא גם המורה שלו - Qi Ba. הספרים נחשבו לספרי קודש, נכתבו בחרוזים, ונקראו בניגון מיוחד ובתנועות גוף. הם כוללים בתמציתיות רבה את הפילוסופיה שמתוכה התפתחה רפואה סינית, האקופונקטורה, הפיטותרפיה, התזונה, המטפיסיקה והקוסמולוגיה.
רפואה סינית התפתחה מתוך התבוננות. האדם מתבונן בטבע ומנסה ללמוד את החוקים השולטים בו. מסקנה אחת היא, הכל משתנה כל הזמן. העולם כפוף לחוק של תנועה ושינוי, והכל בטבע פועל במחזוריות ועל כך מתבססת רפואה סינית, כמו יום ולילה, עונות השנה, חיי כל יצור מלידתו ועד מותו וכן הלאה.
מסקנה נוספת היא, שמאחרי כל השינויים קיימת אחדות בסיסית, גלובלית, חסרת גבולות, שאין לנו מלים כדי לתאר אותה ולהגדירה. Lao Zi, בספרו הקלאסי Tao Teh Ching, כותב כך: "יש משהו במצב של ערבוב, שהיה קיים לפני שנבראו שמים וארץ. שקט, בלתי ניתן לביטוי, זורם ואינו מתעייף. ניתן לראות בו את האם של כל מה שקיים מתחת לשמים. איני מכיר את שמו. אני מכנה אותו בשם DAO , ואם אתאמץ מאוד לקרוא לו בשם, אקרא לו 'גדול'".
נוהגים לתרגם את המושג DAO: "הדרך" או "הדרך המוחלטת". המאמינים נקראו דאואיסטים, והפילוספיה נקראה דאואיזם.
האחדות באה לידי ביטוי דרך הטרנספורמציה ודרך הריבוי כך סוברת רפואה סינית. היא מתבטאת בסדר השולט בטבע, במחזוריות ובקביעות של התופעות. מה מבטיח לנו שאם נזרע זרעים של תירס נקבל תירס, אם לא חוקי הגנטיקה השולטים בעולמנו? מהאחדות יצא הריבוי, אבל אין דבר הקיים בעולם באופן נבדל, והריבוי מעיד על האחדות שממנה יצא.
האינטואיציה של האחדות עומדת ביסוד רפואה סינית והמחשבה האנרגטית. ממנה נובעים כל המושגים, כל הכינויים שאינם אלא סמלים מוסכמים של הבלתי נתפש. המחשבה הסינית חיפשה תמיד את הקושר והמחבר ולא את המפריד והמבדיל. היא התעניינה בפיזיולוגיה, בתפקוד ובתהליכים הדינמיים ועל כך מתבססת רפואה סינית.
חוקי הטבע פועלים על כל היצורים הקיימים בין השמים והארץ. באופן יסודי אין הבדל ביניהם. האדם הוא מיקרוקוסמוס בתוך המאקרוקוסמוס. כל מה שמצוי בקוסמוס מצוי באדם. כדי לחיות בבריאות טובה, עלינו לחיות בהרמוניה עם הסביבה שלנו. הסביבה כוללת אנרגיה קוסמית, תזונה, קרקע, שינויים עונתיים, תנאי אקלים, והאנרגיה האופיינית לכל הצורות של קבוצות אנושיות, משפחה, קהילה ואומה.
הבריאות הוגדרה על פי רפואה סינית בתור הסדר הטוב של העולם, והיא מתקיימת בדממה. איבר שמתפקד היטב אינו מורגש.
הסדר הטוב של העולם נשען במיוחד על המושג של הצ'י, שנוהגים לתרגם אותו כאנרגיה, תנועה או נשימה. הצ'י מתבטא בכל המחזוריות שבטבע. הוא אינו יציב מעצם טבעו. יש תקופות של עלייה אנרגטית, של מתח, תנועה ופעילות, ותקופות של ירידת המתח, של מנוחה וחוסר פעילות.
כדי לבטא את תנודות הצ'י פיתחו הסינים הקדמונים את המושגים הסמליים
YIN-YANG. באופן מסורתי הדגימו את תנועת הצ'י בין ה-YIN וה-YANG באמצעות עיגול שעליו ציירו את ארבע רוחות השמים, ואת תנועת האנרגיה עם הזמן (ציור 1). קראו לו טאי צ'י, שנוהגים לתרגם בתור "הפסגה העילאית".
החלק התחתון של העיגול סימנו את הצפון, שבו ה-YANG מצוי בירידה המקסימלית שלו, ובחלק העליון את הדרום, שבו נמצא ה-YANG בשיא התפשטותו. הצפון הוא באופן סמלי חצות הלילה, או אמצע החורף, והדרום הוא השעה 12 בצהריים ואמצע הקיץ. הציר האנכי מחבר את הנקודות של מקסימום ה- YANG עם מקסימום ה-YIN. זהו הציר המחבר בין השמים והארץ. הציר האופקי מחבר את המזרח בצד שמאל והמערב בצד ימין. המזרח הוא באופן סמלי הבוקר והאביב, והמערב הוא הערב והסתיו. ה- YANG עולה בצד שמאל, מהצפון דרך המזרח, ומגיע לשיאו בדרום. ה-YIN הולך וגדל בצד ימין, בתנועה היורדת מהדרום דרך המערב, אל הצפון.
במרכז הצירים נמצאת האדמה. זהו המקום של הצופה המתבונן, וכל הכיוונים יוצאים מנקודת הראות שלו. במחשבה הסינית הכל נאמר ומתקיים יחסית לאדם, ולא במציאות אובייקטיבית וחיצונית.
הכתבים הסינים העתיקים שמשם נלמדת רפואה סינית קושרים את ה-YANG לשמים, לאש, לחום, ליום, לקיץ, לצמיחה, לזכר, לאנרגיה, לתנועה ולמהירות. ה-YIN קשור לארץ, למים, לקור, למנוחה, לאיטיות, ללילה, לחושך, לנקבי, לחורף, לחומר, לסטגנציה שמשמרת, מזינה ומייצבת, להישגיות, לשלווה ולשאננות.
אצל האדם ה-YANG הוא צד שמאל, החלק העליון של הגוף, החלק האחורי והחיצוני. ה-YIN הוא צד ימין, החלק התחתון של הגוף, החלק הקדמי והפנימי.
האיזון בין YIN ל-YANG מופר בהתמדה, ואנחנו צריכים באופן קבוע לאזן אותם מחדש. האיזון ביניהם הוא המפתח לבריאות על פי רפואה סינית.
המטפל צריך לאבחן את מצב האיזון בין YIN ל-YANG אצל המטופל שלו. הביטוי לעודף YANG כולל: חום, הזעה מרובה, עצירות, צימאון, שפתיים יבשות, יובש בפה, שתן כהה, דופק מהיר. הביטוי לעודף YIN כולל: רגישות לקור, ידים ורגליים קרות, חוסר צימאון, נשימה שטוחה, דופק איטי, חיוורון.
מחלה שאופיה YANG מתבטאת בחום גבוה, דלקת, אודם, כאב, עיניים אדומות. המחלה מופיעה בחלק העליון של הגוף ובאיברים חיצוניים, כגון, דלקת על פני העור, אנגינה. מחלה של YIN מתבטאת בנפיחות, בצקת, חיוורון, רתיעה מקור, תשוקה למשקאות חמים. המחלה מופיעה באיברים הפנימיים, בחלק התחתון והקדמי של הגוף. האבחון של איזון YIN-YANG נעשה על פי הדופק, הלשון, המראה הכללי, צבע העור, הקול, ההתנהגות המוחצנת או ההתנהגות המופנמת.
חשוב להבין ש-YIN ו-YANG אינם מצבים סטטיים וקבועים, אלא זרימה דינמית של אנרגיה שעולה ויורדת. כאשר החומר נשרף והופך לאנרגיה, הביטוי הוא של YANG; בזמן מנוחה, כשהאנרגיה הולכת אל עבר החומר, הביטוי הוא של YIN.
המחשבה הסינית הגלובלית, המתבטאת באמצעות סמלים, ונתמכת על ידי אינטואיציה של סדר דינמי הקיים בעולם, הביאה לתפישה פסיכו-פיזיולוגית של האדם, השונה לגמרי מזו של המערב.
התמצית של התפישה רפואית סינית היא, שהאיזון של האדם נקבע על ידי התאמה טובה של התפקודים השונים המצויים בתוכו, שהם קשורים בקשר הדוק לתנודות האנרגיה בקוסמוס. הזרימה של הצ'י עוטפת אותנו מבחוץ וזורמת כל הזמן בתוכנו. היא מתבטאת בשינויים המחזוריים בקוסמוס, שמשפיעים על הקצב הפנימי אצל האדם מפתח רפואה סינית, ואילו האדם משפיע בדרך חייו על הקוסמוס.
מתוך צורת מחשבה זו הגיעו הסינים הקדמונים לתיאור המרידיאנים, (jing mai), שהם התעלות בהן זורמת האנרגיה של האיברים השונים, המארגנים את החיים הנוירו-הורמונליים, את זרימת הדם והלימפה, הרקמות השונות, חיי הגוף והנפש. דרך המרידיאנים, הפרושים בגוף כרשת של מוליכים, קשורה האנרגיה הזורמת בגוף עם האנרגיה הקוסמית. הם עוברים בגוף כולו, וקושרים בין הפנימי והחיצוני, הלמטה והלמעלה, קדימה ואחורה.
לאורך המרידיאנים מצויים כעין שקעים. הסינים קוראים להם בורות או מערות, ואילו במערב תרגמו אותם לנקודות של אקופונקטורה דיקור סיני אחת משיטות הריפוי של רפואה סינית. ניתן לפעול על המקומות האלה באמצעות מחטים, מוקסה, עיסוי, אקופרסורה או שיאצו, ולהשפיע באופן ישיר על תנועות הצ'י. בצורה זו ניתן לפתוח חסימות המפריעות לזרימה התקינה של הצ'י, לשנות את כיוון הזרימה, להמריץ או להאט.
האקופונקטורה היא רק אחת משיטות הריפוי של רפואה סינית. הפיטותרפיה תופשת מקום נכבד בה. אלפי צמחים מתוארים בפרמקופיאה הסינית, אבל שימוש מעשי נעשה רק בכמה מאות. דרך השימוש בצמחים היא ייחודית רפואה סינית זו, ונובעת גם היא מאותם כללים אנרגטיים, שלפיהם נתפשים הצמח והאדם כמי שפועלים עליהם אותם חוקים.
הטיפול באמצעות תזונה חשוב מאוד גם על דרך ריפוי רפואה סינית, והמטפל צריך לכוון את המטופל שלו לתזונה דינמית, המשתנה עם עונות השנה, תנאי האקלים, גיל המטופל והמצב האנרגטי שלו בזמן מסוים. כבר בזמן קדום ביותר תפשו הסינים, שלמזון יש השפעה פיזיולוגית ואנרגטית על גופנו. הם לא עשו אבחנה מדוקדקת בין המזון וצמחי המרפא, והתייחסו למזון כאל תרופה, כפי שהציע היפוקרטס, שהסינים, ככל הנראה, לא ידעו אותו ולא שמעו עליו.
שיטות נוספות של טיפול הם תרגילים אנרגטיים, תרגילי נשימה, עיסוי ושיחה בין המטפל והמטופל.
בכתבה הבאה נספר על סוגי האנרגיה, המרידיאים השונים והאנרגיה הזורמת בהם ועל חמשת התנועות או חמשת האלמנטים.
המשך - רפואה סינית, הרפואה של ההקשבה חלק ב
קישורים ולונטים - דיקור סיני