כולין דרוש להתפתחות הזיכרון
כולין הוא רכיב תזונה הדרוש להתפתחות נורמאלית של כל התאים. הוא, או המטבוליטים שלו, מאפשרים קשר בין ממבראנות של תאים. הוא אחד מן התורמים העיקריים של קבוצות מתיל במזון. אחד מן המטבוליטים שלו, בטאין, נוטל חלק במתילציה של הומוציסטאין כדי לייצר חומצה אמינית מטיונין. במישרין הוא משפיע על קשר בין אותות עצביים, אותות בין תאיים ועזרה למטבוליזם של שמנים. בשנת 1998, האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב הגדירה את הכולין כרכיב תזונה הכרחי לבני אדם ונקבעה לו קצובה יומית. מקורותיו במזון הם לציטין, ביצה, זרעי פשתן, שומשום וסויה. בכמויות קטנות יותר הוא מצוי בגרעינים ואגוזים שונים, בנבט חיטה ובמזונות רבים נוספים.
הריון והנקה הן תקופות בהן הדרישות לכולין עולות. הוא דרוש בכמות רבה יותר בשלבי התפתחות המוח של העובר או התינוק. כאשר נתנו לגורי חולדות, בשבוע השני לחייהם, תוספת של כולין, פעולת המוח אצלם השתפרה למשך כל החיים וזאת בזכות התפתחות מרכז הזיכרון במוח, ההיפוקמפוס, בתקופת ינקותם.
כמות הכולין בתפריט של האם במשך הזמן הקריטי של התפתחות מוח התינוק בהריון משפיעה על הקצב של היווצרות ותמותה של תאי עצב במרכז זה. שינויים אלו כה חשובים והם משפיעים לכל החיים. כך, הזיכרון מושפע ממה שהאם אוכלת. כולין איננו רכיב התזונה היחיד לו יש השפעה קריטית, לטוב או לרע, בזמן ההריון. מחסור בפולאטה בחודשי ההריון הראשונים פוגע קשות בהתפתחות העובר. כך, תקופת ההריון היא תקופה משמעותית ביותר ויש לנקוט בכל הצעדים לבל יהיו מחסורים תזונתיים בזמן זה, גם בזמן ההנקה. וחשוב כמובן – גם בתקופה שלפני ההריון.