מידע חדש על הסיבות לפיברומיאלגיה וטיפול במחלה זו
בארצות המערב, בין 2% ל-4% מן האוכלוסייה סובלים מפיברומיאלגיה. 90% מן הסובלים הן נשים. מחלה זו מתבטאת בכאבים בכל הגוף – בשרירים, ברצועות ובמפרקים. האדם גם חש הרגשה של אפיסת כוחות. האבחון מתבסס על בדיקת נקודות מסוימות בגוף, שבהפעלת לחץ עליהן יש כאב מוגבר יותר. למעשה, אצל חולי פיברומיאלגיה, כבר עם מחצית מידת הלחץ על נקודה רגישה, לעומת מידתו אצל אדם שלא סובל ממחלה זו, מתחיל כאב.
בעבר סברו שהמחלה היא תגובה גופנית למצבי לחץ נפשיים או רגשיים – לסטרס, דיכאון, חרדה ולחצים כלכליים וחברתיים. אבל, מחקרים חדשים שנערכו בארה"ב הראו שזוהי מחלת גוף ממש, לא מצב פסיכולוגי בלבד. זוהי מחלה שיכולה להיות חמורה עד כדי נכות. במחקרים אלו נמצאו שינויים פתולוגיים במוחם של אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה.
במחקר אחד נבדקו 20 נשים חולות פיברומיאלגיה וכן 10 נשים שהיוו קבוצת בקורת. לכולן נערכה סריקת מוח מסוג SPECT. התוצאות הראו שאצל הנשים הסובלות מפיברומיאלגיה הייתה זרימת דם מוגברת, לא נורמאלית, באזור במוח המזוהה עם הרגשת כאב. מצב זה לא היה אצל הבריאות. מידת החומרה של הכאבים עמדה ביחס ישר עם רמת ההתרחבות של העורקים במוח.
כאשר יש הבדל, אפילו מועט, בזרימת הדם במוח בין בריאים לחולי פיברומיאלגיה, אצל החולים עוצמת הכאב עולה במידה רבה. יש סבירות לכך שחולי פיברומיאלגיה יסבלו מכאבים חזקים שאינם חולפים עם נטילת תרופות משככות כאבים. בעבר, תרופה אחת נגד פיברומיאלגיה אושרה, אבל נמצא שיש לה תופעות לוואי רבות, כולל השמנה. פתרונות מומלץ לחפש רק עם ריפוי טבעי.
טיפול טבעי בפיברומיאלגיה
הניסיון הראה שיש שלושה מישורים שונים של טיפול במחלה זו – כולם חשובים. המישור הראשון הוא מישור הטיפולים האנרגטיים. טיפולים כמו אקופרסורה, שיאצו, ביופידבק ודומיהם עזרו. מתוך התנסות בטיפולים כאלו יכול החולה לבדוק ולראות מה מבינהם עוזר לו באופן אישי.
טיפולים תזונתיים שהביאו הקלה כללו בעיקר הוצאת מזונות גורמי אלרגיה מן התפריט. קבוצות המזון שמרבית חולי פיברומיאלגיה נמצאו רגישים אליהם הם אלו:
תירס
חיטה
מוצרי חלב
הדרים
סויה
אגוזים
רצוי לחולה פיברומיאלגיה להסיר מתפריטו את כל המזונות הנכללים ברשימה זו במשך 3-4 ימים, ובמקומם לאכול אוכל בריא, מזונות המוכרים כלא גורמים אלרגיות, כמו אורז מלא, תפוחי עץ אורגניים וסוגי ירקות שאינם כוללים את הסולניים. לאחר מכן, להחזיר, אחת ליומיים, כל אחד מהם בנפרד. אז, אם תהיה הרעה במצבו, ברור שיש לו אלרגיה למזון שהוחזר או לקבוצת מזונות אליה משתייך מזון זה.
לגבי אגוזים, חייבים לבדוק כל אגוז בפני עצמו. מרבית האגוזים משתייכים למשפחות בוטנים שונות שאין ביניהן שום קרבה. כך, אם יש אלרגיה לאגוז מסוים, יש לסלק רק אותו מן התפריט – לא אגוזים אחרים. מה שברור הוא שאין לאכול אגוזים קלויים או מחוממים. גורם נוסף שיש להביאו בחשבון הוא שבמרבית האגוזים, להוציא אגוז מלך, אין חומצות שומן מסוג אומגה-3. לדעתי, גם לגבי האגוזים דרושה בדיקה של כל אחד מהם לחוד. האגוזים, ביחד עם זרעונים כמו גרעיני דלעת, חמניות ושומשום הם ספק מרכזי של חלבון וחומצות שומן אומגה-6 בתפריט צמחוני וטבעוני. אפשר לוותר רק על אותם אגוזים שעם התנסות אישית נמצאו אמנם מחמירים כאב. על כל פנים, אצל חולי פיברומיאלגיה, סילוק האלרגנים צמצם עד למחצית את עוצמת הכאבים וצמצם ב-75% תופעות אחרות כמו כאבי ראש, עייפות וגזים.
פעילות גופנית
חולי פיברומיאלגיה נוטים להמעיט בפעילות גופנית. אבל, מחקרים הראו שלשילוב של התעמלות אירובית ותרגילי כוח יש יכולת לשפר את מצבם. במסגרת מחקר שנעשה באוניברסיטת הרוורד, נשים חולות פיברומיאלגיה שעסקו בפעילות גופנית מבוקרת, יום יום, במשך 20 שבועות, חוו שיפור במצבן מכל הבחינות. היו להן פחות כאבים, פחות נוקשות של שרירים, פחות עייפות ופחות דיכאון. מומלץ לעסוק בפעילות גופנית בהדרכת אדם מוסמך ומיומן לטיפול במצבים כאלו.
יש מקום לשלב בטיפולים כירופרקטיקה, אקופונקטורה וסוג של מסז' בשם Neurostructural Integration Technique (NST).