חיסונים נגד שפעת נאסרו באוסטרליה
כמו במרבית הארצות הקרויות מפותחות, גם באוסטרליה רשויות הבריאות הפצירו בהורים לחסן את ילדיהם כנגד שפעת ופרסמו ברבים שחיסון זה הינו יעיל ונטול סיכונים. כל זה השתנה. הורים רבים באוסטרליה גילו בדרך הקשה שפשוט רימו אותם. לא לקח זמן רב שילדים שחוסנו לקו בפרכוסים ועוויתות אחרי החיסון. אחרים הקיאו וסבלו מחום גבוה עד כדי סכנת חיים. ילד אחד נכנס לקומא ויתכן שלעולם הוא לא יתאושש.
כפי שפורסם באוסטרליה ב- WA Today, בעיר פרת נתנו לילד בן 11 חודשים בשם אברי מנה ראשונה של חיסון כנגד שפעת מתוך השתיים. אחרי החיסון, הילד הקיא ונהייה משותק. הוא לא יכול היה לבכות, לזוז וראשו נשמט קדימה. עוד 4 ילדים אושפזו באותו בית חולים אחרי החיסון. זה לא היה אירוע נדיר. בכל המדינה, חדרי המיון התמלאו בילדים שסבלו מפרכוסים ועוויתות אחרי חיסון.
כבר שבועיים לפני כן, ילדים שחוסנו סבלו מתסמינים אלו, אבל שלטונות הבריאות שם התעלמו מכך ועמדו על דעתם שהחיסונים בטוחים והם המשיכו להזריק אותם לעוד תינוקות. אחרי שבועיים שבמהלכן היו עוד תריסר ילדים שסבלו מפרכוסים ועוויתות ועוד אלפי ילדים שנפגעו בצורה פחות חמורה, שר הבריאות באוסטרליה פרופ' ג'ים בישופ הודיע על איסור מתן החיסונים.
יש לזכור ש"מומחי הבריאות", פרופסורים ודוקטורים באוסטרליה, בריטניה, ארה"ב וארצות רבות נוספות, כולל ארצנו, כל הזמן עמדו על דעתם שהחיסון נגד שפעת בטוח
לחלוטין ואיננו יכול להזיק לאף אחד. בארה"ב, FDA נותן אישור בדיוק לאותו חיסון שהזיק לילדים באוסטרליה ומשרד הבריאות בארה"ב מתעקש על כך שכל הילדים שם, בכל הגילאים, יחוסנו כעת נגד שפעת עם אותו חיסון ממש.
כך, כעת המצב הוא שיש חיסון שנאסר באוסטרליה ובארה"ב משרד הבריאות טוען שהוא בטוח לחלוטין להזריקו לתינוקות בגיל 6 חודשים. מה יקרה בארץ לקראת החורף? כמה ילדים בעולם המערבי יסבלו מתסמינים אלו לפני שההורים יקלטו את הנושא של הסיכון שבחיסונים?
הפרכוסים והעוויתות נגרמים על-ידי כימיקלים. הם לא נגרמים משברי וירוסים מומתים אלא מחומרים אחרים, תוספים (אדג'ובנטים) אותם מוסיפים לחיסון. אלו הם חומרים שהחברות מייצרות החיסונים מכניסות לנוסחה כדי לגרום למצב דלקתי. רק חומר כימי יכול לעשות זאת.
הכימיקל המזיק הוא זה שבאופן שגרתי מוסיפים למרבית החיסונים כדי לעורר את המערכת החיסונית להגיב לתוספת של וירוסים מוחלשים. חומר זה גורם לתגובה דלקתית קשה ונמצא שהוא מזיק למוח ולמערכת העצבים. זהו התוסף הגורם לתסמינים אחרי החיסון. אפילו אצל ילדים שלא חוו עוויתות, יש השערה שהתוסף עלול לגרום בעתיד להפרעות נוירולוגיות או למחלת אלצהיימר. חברות התרופות תמיד משתדלות להסתיר את נושא השימוש בתוסף כימי ומספר אמצעי תקשורת התרכזו בנקודה חשובה זו. התוסף הוא זה ששלח את אותם הילדים עם עוויתות ופרכוסים לבתי החולים באוסטרליה.
בארצות בהן מחסנים את הילדים באופן שגרתי, רשויות הבריאות מגינות על החיסון המסוכן הזה. זוהי התנהגות לא רציונאלית מצד הממונים על הבריאות. לא משנה כמה הוכחות הצטברו לגבי סכנת החיסונים, הם ממשיכים ללא מחשבה לדחוף אותם בעוצמה
ומתכחשים לעובדות המצביעות כנגד החיסונים. פרופ' לרפואת ילדים באוסטרליה, דר' פטר ריצ'מונד, הודה בכך שהחוקרים ניסו סוגי חיסונים שונים אך כולם היו מסוכנים. אבל, אפילו לאחר מכן הוא ממשיך ואומר שכל ילד מעל גיל 5 צריך לקבל את החיסון.
במילים אחרות, הוא טוען שהחיסון בטוח אפילו אחרי שתריסרי ילדים ללא ספק נפגעו ממנו ועדיין הוא מנסה לדחוף מתן של אותו חיסון מסוכן. זהו מה שקורה עם כל תעשיית החיסונים, התעלמות מוחלטת מהנזקים. דיווחים על ילדים שניזוקו או נעשו משותקים או אושפזו בבתי חולים בגלל חיסונים עדיין תמיד מנוסחים כ"צירוף מקרים". את ההוכחות הממשיות פשוט זורקים לפח מאחר והן נוגדות את האג'נדה הפרו-חיסונית.
אפשר לשער איזה זעם היה מתעורר אם שימוש בצמח כלשהו היה גורם לילדים לסבול מעוויתות. רשויות הבריאות היו מיד פוסלות את המוצר ומורידות אותו מן המדפים. היו סוגרים את המפעל המייצר אותו. אבל, כאשר חיסון גורם לפגיעה במחוסנים, רשויות הבריאות מפצירות באנשים להמשיך ולהזריק את החומר הזה לילדיהם!
זה לא הגיוני. אבל, תעשיית החיסונים מעולם לא התבססה מלכתחילה על מחשבה הגיונית. אם רשויות הבריאות היו באמת מתנהגות בהגיון, הן היו מחלקות תוספי ויטמין D תזונה נכונה עם ויטמין זה לילדים במקום הזרקת חיסונים מאחר והוכח באופן מדעי שוויטמין D מספק הגנה טובה יותר נגד שפעת בהשוואה לחיסונים .
כמובן, לבקש מרשויות הבריאות לעשות החלטות הגיוניות זה דומה לבקשה לבקש מהפוליטיקאים (בארה"ב כמובן, לא בארץ) להתחיל לומר את האמת. בעולם המורכב של קשרי הון-שלטון, הרבה יותר משתלם לשקר לכל העולם ולשווק כל שנה בביליוני דולרים את כל החיסונים המסוכנים אפילו כאשר הם ממשיכים להזיק לילדים חסרי ישע. ההורים מתוך בורות, חוסר ידע או חוסר רצון לדעת, שולחים את ילדיהם לקבל טיפול מסוכן כזה.