חוסר ויטמין D, סיבה מובילה לאוטיזם

רופא זה כתב בעבר שני מאמרים להוכחת טענתו שהסיבה העיקרית לאוטיזם איננה חיסונים, רעלי סביבה ואינפקציות, אלא חוסר ויטמין D  (1-3) תזונה.  לאחרונה הופיע בעיתון סינטיפיק אמריקן מאמר שדן בשאלה אם חוסר ויטמין D הינו הסיבה לאוטיזם. מאז, הופיעו עוד שני מאמרים, האחד מהם בעיתון אקטא פדיאטריקה. מאמרים אלו מחזקים את התקפות של ההנחה שמחסור בויטמין D בזמן ההריון ובזמן ההנקה הוא סיבה מובילה לאוטיזם (4,5).

לאור המחקרים החדשים שפורסמו בשנים האחרונות וגם לפי נתונים מוקדמים יותר, הולכת ומתחזקת ההנחה שחוסר ויטמין D הוא סיבת מפתח. בשוודיה נבדקו 117 חולים המטופלים במרפאת חוץ פסיכיאטרית ומתוכם, אצל 10 שהוגדרו כאוטיסטים, רמת ויטמין D הייתה נמוכה לעומת זו שאצל האחרים. הרמה הממוצעת אצל האוטיסטים הייתה של 12 ננוגרם למ"ל. אצל חלק מהם נרשמה התקדמות כאשר הם קיבלו כתוסף מזון 4000 יחב"ל ויטמין D ליום (6).

בשנת 2008 פורסם מאמר שדן בנזק המוחי הקשה אצל תינוקות יונקים שאמותיהם סבלו בזמן ההריון מחוסר ויטמין D (7). בנוסחאות פרהנטל יש 400 יחב"ל D, מנה חסרת משמעות מבחינה בריאותית (8).  מסיבה זו,  האגודה הפדיאטרית הקנדית ממליצה לנשים הרות לצרוך 2000 יחב"ל D ליום, כדי לצמצם סיכון לנזק לעובר,  כמו למשל אוטיזם (9).

ניתן היה לצפות שאצל ילדים הסובלים מרכית תהיינה גם בעיות מוחיות ונפשיות. בנושא זה פורסמו שני מחקרים, לא בזמן האחרון, אבל בשני המחקרים תוארו מקרים של פיגור שכלי והתנהגותי שהשתפר עם מתן ויטמין D (10,11).  לאחרונה פורסם מחקר שהראה שדווקא אצל נשים מן המעמד הגבוה היו יותר מקרי הולדה של ילדים אוטיסטים. לדברי מחבר המחקר, נשים אלו מקפידות יותר להתמרח במשחות חוסמות קרינה. יתכן שסיבה נוספת לכך היא שתמיד כאשר הן יוצאות החוצה, הן לבושות  לבוש סגור ומעונב (12,13).  בארץ, זה קורה יותר אצל נשים במגזר החרדי ואצל ערביות מסורתיות שעוטות על גופן בגדים בלתי חדירים לאור. במצבים אלו, אין ערוך לחשיבות של נטילת תוסף של ויטמין D, לפחות 5000 יחב"ל ליום, אם לא יותר.

שאלה אחרת שנשאלה היא אם צבע העור משפיע על שכיחות האוטיזם? המלנין שבעור הוא חוסם קרינה יעיל (1.2). כיום ברור שזהו נושא חשוב. בין סומלים שהיגרו לשוודיה יש יותר אוטיזם  והם מכנים זאת המחלה השוודית. בין מהגרים כאלו שהיגרו לארה"ב המחלה מכונה המחלה האמריקאית. בסומליה עצמה אין שם למחלה מפאת נדירותה. רעלים סביבתיים פוגעים, אבל הם פוגעים יותר בגנים של מי שאין בגופו רמה מספקת של ויטמין D.  יש התולים את התופעה ברעלי חקלאות (14,15). אבל שיא השימוש ברעלים כאלו היה בשנות ה-50 וה-60, כיום יש הרבה יותר חולי אוטיזם מאשר

אז. יש התולים זאת בעומס בזיהום האוויר המוגבר שיש בהודו וסין, אבל כאשר בארה"ב עצמה היה יותר זיהום אויר מאשר כיום, עדיין הייתה שם שכיחות נמוכה יותר של אוטיזם. אצל אוטיסטים יש פחיתה במסת עצמות כף היד מה שמלמד על חוסר ויטמין D בילדות.

מחקר שנעשה בארה"ב מצא שבמדינות עם עננות מוגברת ויותר גשמים, יש יותר אוטיזם (16,17). עננות וגשם מצמצמים את החדירות של קרני UVB שעוזרות לייצור ויטמין D בעור. אנשים שאוכלים יותר דגים, שאמורים להכיל כספית, בכל זאת יש בקרבם פחות אוטיסטים. יש ידע נרחב על פגעי הכספית והתועלת של אומגה-3, אבל אין די ידע לגבי ויטמין D כמספק הגנה מפני רעלי סביבה. מגורים בעיר נמצאו מגבירים את השכיחות, הן של רכית והן של אוטיזם. בעיר יש פחות אור שמש ויותר זיהום אויר שחוסם חלקית את קרני UVB. יותר אוטיזם נמצא אצל תינוקות  וילדים שקיבלו תרופות נגד אפילפסיה – אלו מפריעות למטבוליזם של ויטמין D בגוף (18-20).

חוסר ויטמין D בחודשי החורף גורם גם לשפעות והצטננויות וגם ליותר אוטיזם. ברור שלאוטיזם יש גם רקע גנטי – לא כל הילדים הסובלים מרכית נפגעים מאוטיזם, אבל בכל מקרה, אין ערוך לחשיבות של שמירה מספקת על רמת ויטמין D כל השנה.

ניתן לומר שזוהי מחלה יטרוגנית  שנגרמת על-ידי משרדי בריאות, ארגונים, חברות

 המשווקות משחות להגנה מפני השמש, עיתונות ומדיה ורופאים. כולם כל הזמן מזהירים מפני חשיפה לשמש, של נשים ושל תינוקות וכך יש יותר אוטיזם, מחלה שגורמת סבל רב לילדים ולמשפחותיהם גם יחד.

טיפול באוטיסט עם ויטמין D

יש באינטרנט התכתבות בין הרופא הנ"ל לבין אישה לילד בן 3, אוטיסט עם פיגור רב ביותר בכל המובנים. התכתבות זו נמשכה שנים, בהן אותו הרופא המריץ את האם שלא להרפות ממתן ויטמין D, למרות כל האזהרות, ולחתור להביא את הילד  לרמה של 100 נ"ג למ"ל בדם.  הוא הציע לה לתת לילד יום אחד 5000D ויום אחד 2500D, המינון של הכמוסות שהיו לה היה 2500 יחב"ל. הילד התקדם, היו משברים בדרך, אבל בסופו של דבר כאשר הוא הגיע לכיתה א' היה לו שינוי עצום לטובה מבחינה גופנית ומנטלית גם יחד. רופא זה מפציר באמהות לתת לילדיהן רמה של ממש של ויטמין D, לדעתו הכמות של 400D המצויה בכמוסות, או 200D במצויה בנוסחאות מולטיויטמינים, היא לעג לרש. אין היא מסוגלת לשפר במאומה את הבריאות. יש לדבריו 3 דרכים לספק ויטמין D – או לחשוף חצי גוף לשמש בשעות עם שמש די חזקה רק ל-20-30 דקות ביום ולהישמר לא להגיע למצב של עור אדום, או לאכול כל יום  8 מנות של דג סלמון, מה שאיננו מעשי ואיננו בריא, או לקחת תוספים של ויטמין D. בכל מקרה, חשיפה לשמש מועילה מאוד.