מחסור במינרלים

המילה "קידמה" עומדת כיום מעל לכל. אבל לקידמה זו יש מחיר גבוה, גבוה מדי. היא באה במחיר של זיהום האוויר, זיהום המים, סטרס מוגבר, ירידה בערך התזונתי של מזונות שהאדם אוכל. עקב זאת יש יותר ויותר תחלואה.

שום טכנולוגיה רפואית חדשה לא תכפר על הנתק שה"קידמה" גורמת לאנושות ממקורות חייה. בעבר, אנשים גידלו חלק ניכר מן המזון שהם צרכו לבדם. מה שלא נאכל הוחזר לאדמה, כדי להעשיר את היבול הבא. היום, הבעיה המרכזית של החקלאות היא דלדול הולך וגובר של כמות  המינרלים באדמה.

מרבית החקלאים מדשנים, במקרה הטוב ביותר, בשלושה מינרלים – חנקן, זרחן ואשלגן. הם לא מחזירים את שאר 29 המינרלים שדרושים לצמחים ולאוכליהם. בשטחי חקלאות נרחבים, לא משתלם לחקלאים לדאוג לבל יחסרו באדמה אבץ, נחושת, סלניום ועוד. חקלאים מדשנים עם 3 מינרלים ואלו מספיקים כדי "לנפח" את היבול, כך שתהייה ממנו הכנסה לחקלאי.

 סך כל ההכנסה שיש לחקלאי נובעת מכמות היבול, לא מכמות המינרלים המצויים בתבואות, ירקות ופירות. כבר משנת 1976 יצא לאור מסמך מטעם הסנאט בארה"ב וכותרתו הייתה "המזון גורם לנו לגווע ברעב". בשנת 1992 הוצא לאור מסמך מטעם הגוף  המחקרי Rio Earth Sommit,  בו נאמר שהאדמות בארה"ב נידלדלו ב-85% מכמות המינרלים הדרושים  לאדם. בארה"ב  חל דלדול באדמות יותר מבכל מדינה אחרת. את טבלאות הערך התזונתי של ירקות ופירות ממשיכים להעתיק ממהדורה למהדורה – כאילו שב-40 השנים האחרונות לא חלה כל הידרדרות במינרלים שבאדמה.

במאה ה-21 המצב לא השתפר, רק הורע. יש יותר מוצרים מהונדסים גנטית, כימיקלים יותר רעילים להדברת מזיקים בחקלאות, הורמונים מלאכותיים הניתנים לבעלי-חים ומוצרי נפט שנבלעו באדמות.

צריכת מזון אורגני ונטילת תוספי מזון כמו מינרלים וויטמינים היא בכיוון הנכון של פתרון. לא פחות חשובים, אולי יותר, הם צמחי בר אכילים, אותם חשוב ללקט בשטחים נקיים – לא על יד שטח מרוסס , לא על-יד כביש ולא על-יד מזבלות. יש ללקט אותם באדמות עשירות שלא עובדו מעולם, כמו למשל שולי יערות.

צריכת מזון לקוי, שתיית מים מופלרים ונשימת אויר מזוהם גורמים לאפטיה של האנשים. אם חפצי חיים אנחנו, מוכרח לבוא שינוי. את המזון יש לקנות רק מתוצרת של חקלאות אורגנית, או לגדלו לבד באדמה עשירה. באשר למים, משרד הבריאות מתעקש להרעיל אותנו עם מים מופלרים. זיהום האוויר יותר קשה לפתרון, אולי בעתיד ימצא פתרון גם לכך.