טיפולים טבעיים בבעיית בלוטת ערמונית מוגדלת

 

טיפולים טבעיים

יש צמחי מרפא שפורסמו על פי הרפואה הסינית שעוזרים למנוע או לצמצם את הגדילה השפירה של הערמונית והם עושים זאת טוב יותר מאשר תרופות כימיות. אחת מן הנוסחאות הצמחיות לטיפול בערמונית מוגדלת פותחה ע"י חברת  MotherNature.com. תרופות המרשם לטיפול בהפרעה זו הן פינסטריד (פרוסקאר) ותרזוזון (היטרין). מחקרים נערכו לשם השוואת הפעולה של תרופות אלו לעומת מתן ליקוריץ, דקל ננסי וזרעי דלעת יחדיו.  בתחילת שנות ה-90, זמן קצר אחרי שהFDA- בארה"ב אישרו את התרופה פרוסקאר. התוצאות הוצגו בכנסים רפואיים ונועדו להוכיח שלא חייבים לקחת תרופות כימיות. התערובת של שלושת המרכיבים הטבעיים, בשמה המסחרי Prosnut Butter, נתנה אותן תוצאות כמו פרוסקאר, אבל מוצר זה היה זול יותר ובטוח יותר מן התרופה הכימית. מרכיביה של התרופה הטבעית הם גרעיני דלעת, זרעי דקל ננסי ותמצית ליקוריץ.

 ישנם גם טיפולים טבעיים נוספים בגדילה שפירה של הערמונית. אחד מהם הוא מתן ליקופן. קרוטנואיד זה מצוי בעיקר בעגבניות ועוד יותר במוצריהן, באבטיחים ובכמות קטנה יותר גם באשכוליות אדומות. הוא בעל יכולת אנטיאוקסידנטית כפליים רבה יותר מזו של ביטא קרוטן ופי 100 יותר מזו של ויטמין E. ליקופן נמצא עוזר גם לריפוי של סרטן ערמונית. פאבא, אחד מקבוצת ויטמיני B, נמצא עוזר אף הוא לטיפול בערמונית מוגדלת.

באשר לתכשיר פרוסנאט בטר, מטרה נוספת לחוקר שפיתח את הנוסחה הזאת  הייתה להציג השוואה של תרופה כימית, לא רק נגד פלסבו אלא גם מול תרופה צמחית. צריכת הפרוסקאר בארה"ב עולה  800$ לשנה, תערובת הצמחים  זו זולה הרבה יותר.

עד להופעת שתי התרופות, הפתרון היחיד לבעיית ערמונית מוגדלת היה ניתוח. זה היה הניתוח היותר שכיח אצל גברים מעל גיל 65. בניתוח זה מסלקים חלק מבלוטת הערמונית כדי להקל על הלחץ שנוצר על  צינור השתן. הניתוח עוזר אבל הוא יקר וכמו כל ניתוח אחר, אין הוא נטול סיכונים. משך ההחלמה ממנו הוא שבוע עד שבועיים.

חברות התרופות שייצרו את הפרוסקאר והיטרין הרבו לשבח אותן מאחר והן זולות יותר מניתוח ועם שימוש איתן אין את הטראומה העוברת על הגוף בעקבות ניתוח. אבל, טיפול עם צמחים זול יותר ובטוח יותר.

התרופות מול הצמחים

התרופות עוזרות בכך שהן מונעות מן ההורמון הגברי טסטוסטרון להפוך לצורה מסיסת המים שלו, דהידרוטסטוסטרון, הממריץ התחלקות של תאי ערמונית. בעוד שהתרופות עושות פעולה כזו, התחליף  הטבעי  הנ"ל  פועל   לפחות   באותה  מידה. למעשה, מתוך התנסות של נטורופתים רבים, הצמחים פועלים הרבה יותר טוב מאשר התרופות. לפרוסקאר לפחות יש הרבה חסרונות. מרבית הגברים צריכים לקחת אותו לפחות 6 חודשים עד שהם רואים תועלת כלשהי ממנו.  בנוסף, לא לכל אחד התרופה עוזרת. פחות ממחצית מן המשתמשים בה חשים תוצאה מועילה  רק אחרי שנה של שימוש.

יש לה גם מספר תופעות לוואי מטרידות, ביניהן ירידה בליבידו ובעיות זקפה. עם הצמחים לא דווח על שום בעיות כאלו.

נתונים לגבי צמחים מועילים

צמח הליקוריץ מכיל חומר המונע היפוך של טסטוסטרון לדהידרוטסטוסטרון.  במינון גבוה, הליקוריץ גרם לבעיות רפואיות כמו כאב ראש, לתרגיה, אצירת נתרן, בצקות, אובדן אשלגן ועליה בלחץ הדם. ברחבי העולם נרשמו 25 מקרים כאלו אבל זה קרה אצל אנשים שאכלו 2-4 אונקיות (56-112 ג') ממתקי ליקוריץ מדי יום במשך שנים. זה כמעט לא צפוי עם התכשיר המוצע מכיל הליקוריץ, אבל אם יש תופעות שליליות יש להפחית במידה רבה את צריכת הליקוריץ.

זרעי דלעת הם תרופה עממית עתיקה בה משתמשים בתורכיה ובאוקראינה לשם טיפול בערמונית מוגדלת. ההמלצות שם הן לאכול חופן גרעינים מדי יום.  חומצות השומן בגרעיני הדלעת הן חומר משתן רב עוצמה אבל הגרעינים מכילים פיטוכימיקלים בשם קוקורוביטצינים שמונעים היפוך של טסטוסטרון לדהידרוטסטוסטרון. בנוסף, חצי כוס גרעיני דלעת מספקת כ-8 מ"ג אבץ. האבץ ידוע כחומר שמצמצם את הגדילה של בלוטת הערמונית. ההמלצות לסובלים מערמונית מוגדלת  הן לקחת עד 60 מ"ג אבץ ליום. זוהי כמות גדולה בהרבה לעומת הקצובה היומית המומלצת. אי אפשר להפריז בחשיבותו של האבץ לבריאות. הוא נוטל חלק בפעולה של למעלה מ-200 אנזימים שונים בגוף.  בזרעי דלעת יש גם כמות רבה של חלבון עם חומצות אמיניות חשובות: אלנין, גליצין וחומצה גלוטמית. במחקר עם 45 גברים להם נתנו את שלושת החומצות האמיניות האלו מדי יום, 200 מ"ג מכל אחת, חלה אצלם ירידה בגודל של בלוטת הערמונית. בחצי כוס של  גרעיני דלעת יש 1150 עד 1245 מ"ג אלנין, 1800 עד 1930 מ"ג גליצין ו-4315 עד 4655 מ"ג חומצה גלוטמית. כמויות אלו הן בין 5 ל-20 פעמים יותר מהכמות שנמצאה עוזרת בניסוי.

חשוב לקנות זרעי דלעת מאיכות טובה ולא כאלו שהתיישנו. זרעי שומשום מועילים אף הם, יש בהם כמות רבה של גליצין, שקדים  מכילים הרבה חומצה גלוטמית.

התועלת של דקל ננסי

זמן קצר אחרי אישור התרופה פרוסקאר, ה-FDA אסרו על שימוש בכל תרופה ללא מרשם לטיפול בערמונית מוגדלת. הם נימקו זאת בשתי סיבות: ראשית, הם אמרו שאין שום הוכחות מדעיות שהתרופות ללא מרשם עוזרות ושנית, הם טענו שלקיחת תרופות ללא מרשם תגרום לאנשים לדחות את תחילת הטיפול התרופתי שאושר על-ידיהם ומצבם הבריאותי של החולים יורע. FDA התעלמו מההוכחות הרבות ממחקרים ומפרקטיקה במזרח אירופה שלימדו שיש מספר פיטוכימיקלים אפקטיביים בעולם הצומח לשם טיפול בערמונית מוגדלת ושאנשים שהשתמשו בהם חשו הקלה ניכרת. הייתה להם יותר שליטה במתן שתן. דקל ננסי היה היותר יעיל מכולם. שימוש בו איפשר מתן יותר שתן ופחות דחיפות ותכיפות במתן שתן.

הדקל הננסי הוא עץ דקל קטן הגדל בעיקר בפלורידה ובאוואגליידס. האינדיאנים באזור אכלו את זרעיו כמזון, אולי הם הבחינו בכך שהוא  עוזר לבעיות  במתן  שתן.  המתיישבים

האירופיים אימצו את השימושים בצמח ובהמשך החלו משתמשים בו כנגד בעיות ערמונית מוגדלת.

הצמח פועל בזכות היותו מכיל תרכובת שמעכבת את הפעולה של האנזים טסטוסטרון-5-אלפא רדוקטאז שהופך את הטסטוסטרון לדהידרוטסטוסטרון. בדרך זו פועלת גם התרופה פרוסקאר, אבל דקל ננסי עושה זאת בדרך שונה, יותר יעילה.

היום, לפחות חצי תריסר מחקרים שתוכננו היטב הוכיחו את היעילות של דקל ננסי. באחד מהם, מחקר קליני בו שותפו 2000 אנשים מגרמניה עם בעיות ערמונית מוגדלת, הם לקחו מנה יומית של 2 גרם זרעי דקל ננסי או 320 מ"ג של מיצוי דקל ננסי בממס הקסן. התוצאות היו הקלה ממשית בתופעות של ערמונית מוגדלת.

בארה"ב ממליצים להכין ממרח, אותו כינו בשם Prosnat Butter.  דרך ההכנה: שמים בבלנדר חצי כוס זרעי דלעת, תכולת כמוסה אחת של דקל ננסי ומספר טיפות של מיצוי ליקוריץ. מערבבים עד שזה נהיה ממרח. אפשר להוסיף לכך גם מעט שמן אגוזי ברזיל.  יש להכין כמות ליום –  יומיים ולשמור בקירור, למרוח על לחם או בכל דרך אחרת.

צמח הפיגם גם הוא נמצא עוזר. במחקר עם 250 איש שקיבלו את הצמח או פלסבו, הקלה הייתה ל-31% מבין נוטלי הפלסבו לעומת הקלה אצל 66% מבין לוקחי תכשיר הפיגם. התכשיר הכיל 50 מ"ג מיצוי מגבעוליו של צמח הפיגם.

צמחים נוספים שנמצאו עוזרים הם סרפד, אותו ניתן לאכול מאודה, מיובש כאבקה או חומצות שומן הכרחיות ממקורות של צמחיםמהם שכיחים מאוד וגדלים בעיקר באדמות עשירות בחנקן או רקבובית. מינים אלו הם סרפד צורב, סרפד קרומי וסרפד הכדורים. האחרון עוקצני ביותר וקשה לגעת בו.

ג'ינסנג קוריאני נמצא אף הוא עוזר לטיפול בערמונית מוגדלת וכמהו גם פרי האסאי. אסאי הוא פרי  הגדל בארצות טרופיות בדרום אמריקה. זהו פרי עשיר בחלבון ושומן, יש בו פחות סוכרים. יש לו יכולות אנטיאוקסידנטיות גבוהות ביותר.

בנוסף לכל ההמלצות הייחודיות, יש לשמור על תפריט של מזונות אורגניים, מלאים ועם כמה שפחות שמנים מחוממים ומזונות מן החי.