אוסטיאופורוזיס

התרופות מזיקות

ביספוספונאטים מוגדרים בספרות העוסקת בתרופות כחומרים המאטים או עוצרים את התהליך הטבעי של התמוססות העצמות. זו רק מחצית מן האמת. תרופות אלו  לא מרפאות את המחלה – הן מחמירות אותה. אמנם הן מגדילות את מסת העצמות, אבל הן פשוט רעל. הן קוטלות את התאים האוסטאוקלסטיים. לתאים אלו יש תפקיד לפרק תאי עצם זקנים. מצד שני קיימים התאים האוסטאובלסטיים, שתפקידם לבנות תאי עצם חדשים. אם נשארים רק תאים אוסטאובלסטיים, הם מעלים את צפיפות העצמות אך לא את חוזקן.

כך, הולכת ואובדת היכולת של הגוף לבנות מסת עצם חדשה. יש אמנם עצמות עבות יותר  אבל פחות חזקות. יש יותר סיכון לשברים בעצמות. בנוסף, לתרופות אלו יש מספר תופעות לוואי לא קלות, ואלו הן:

כיבי קיבה ותריסריון

מחלות עיניים כמו ריצוד, כאב והתנפחות  בעיניים.

שברי מאמץ בעצמות ובלסתות.

נזקים בכבד ואי ספיקת כליות.

פרפור פרוזדורים.

סרטן בוושט.

רמת סידן נמוכה בדם.

למעשה, תרופות אלו שייכות לקבוצת הפוספונאטים שנוטלים חלק מרכזי בחומרי ניקוי לשירותים…

נזקי הסטרואידים

מחקר שנערך בביה"ס לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מצא שיש קשר הדוק בין  שימוש בסטרואידים לבין אוסטיאופורוזיס. רמת קורטיזון גבוהה היא הסיבה מס' 2 לאוסטיאופורוזיס ואין שום טיפול שיכול לסתור נזק כזה. בהתחשב בעובדה עד כמה שכיח מתן תרופות כאלו, זוהי בעיה רפואית קשה. הסטרואידים מעכבים את פעולת מחזור העצמות בגוף ואת המינרליזציה הטבעית שלהם. כך, העצמות נחלשות במידה דרמטית בעקבות ההזדקנות ומצבי סטרס. יש תרופות טבעיות למחלות אוטואימוניות – תרופות שכלל אינן מזיקות. על כל פנים, יש הורמון אחד, פרוגסטרון, שעשוי לעזור לנשים הסובלות ממחסור בו. מומלץ פרוגסטרון טבעי המופק מצמחים כמו בטטת בר ועוד.

אי סבילות לגלוטן

אם אדם סובל מכאבי בטן תמידיים, גזים, שלשולים, התנפחות, עצירות וערפול מחשבה יש סיכוי רב שיש לו אי סבילות לגלוטן. לא מדובר פה רק על מחלת צליאק מוגדרת – יש מצבים קלים יותר של אי סבילות לגלוטן. כך, בגלל נזק כרוני למעיים, הן לא מסוגלות לקלוט מן המזון את כל רכיבי התזונה המצויים בו. פתרון יחיד לבעיה זו הוא  הפסקת צריכה של מזונות מכילי גלוטן שהם חיטה, שעורה, שיפון ומוצריהם.  בכל מקרה, רבים ממליצים

כיום על תפריט בו יש ירקות, פירות, נבטים, גרעינים ואגוזים לא קלויים – תפריט ללא גרעינים. לבד מן הגורמים לאוסטיאופורוזיס שנסקרו בזאת, יש מספר גורמים נוספים שיסקרו בהמשך.

מזונות נוספים הגורמים לאוסטיאופורוזיס

תסקרנה בזאת סיבות נוספות לאוסטיאופורוזיס.  הגוף זקוק למזון מאוזן ומושלם כדי לתפקד כהלכה. בכלל זה לא מצאים מזון מהיר וג'נק פוד. מזונות כמו צ'יפס, ארוחות מיקרוגל, משקאות סודה ומשקאות עם ממתיקים מלאכותיים מכילים מעט מאוד רכיבי תזונה והם תופסים במערכת העיכול מקום שהיה צריך להיכנס אליו מזון אמיתי. מזונות כאלו מכילים הרבה סכרוז, פרוקטוז מסירופ תירס, שמנים מחוממים שאיבדו את הרכבם הטבעי, אספרטאם וחומרי שימור.

אפילו לחיית המחמד שלו אדם נותן מזון בריא ומאוזן יותר. מעל לכל חשוב לחזור ולאכול מזון טבעי. אין לחמם שמנים רב בלתי רוויים וגם לא לטגן איתם.  אכילת אגוזים, שקדים וגרעינים קלויים מזיקה. שמנים אומגה-3 במצבם התקין חשובים. חשובים גם שמנים אומגה-6 ממקור של אבוקדו, גרעינים ואגוזים – לא קלויים ולא בהפרזה. כשמן כמות שהוא ולא כמרכיב  במזון יש להשתמש רק בשמן זית ושמן קוקוס.

מזונות המשמרים מסת עצמות

הצעד הראשון אותו יש לנקוט הוא אכילת כמות רבה ומגוון רחב של ירקות אורגניים, רצוי מקומיים. הם ספקי מינרלים, ויטמינים ופיטוכימיקלים חשובים.  לפחות מחלק מן הירקות עדיף להכין מיץ – הוא קל לספיגה ולעיכול.

 כמות מספקת של ויטמין D בדם חשובה ביותר. אם אין אפשרות להיחשף לשמש, יש לצרוך אותו כתוסף מזון. הכמות המתאימה למבוגר היא 5,000-10,000 יחב"ל ליום, עד שמגיעים לרמה של 50-70 נ"ג למ"ל. למעשה, כמות אופטימאלית היא בין 80 ל-110 מ"ג למ"ל. שמנים אומגה-3 חשובים גם לשלד, כמו לכל  איבר ותיפקוד בגוף.

ויטמין K חשוב בחשיבות עליונה. הוא מצוי בשתי צורות" 1K ו-2K. 1K  מצוי בירקות והוא עוזר לשמור על קרישת דם נכונה. הוא מגן גם בפני הסתיידות עורקים ועוזר לכניסה מתאימה של סידן לעצמות. ויטמין 2K נוצר במעי על-ידי בקטריות. הוא מצוי במזונות מותססים ובגבינת נאטו מסויה,

שהיא המקור היותר עשיר לויטמין זה. 2K יכול להפוך בגוף ל1K, אבל זהו תהליך שלא תמיד מתרחש.  יש תוסף בשם 7MK, המופק מנאטו. הבעיה הקיימת היא שמרבית האנשים לא מקבלים מנה מספקת של 2K. והוא חשוב יותר כנגד אוסטיאופורוזיס. במחקרים ביפן נמצא

שצריכת נאטו, המקור היותר עשיר ל-2K, עצרה תהליך של דלדול מסת העצמות ואפילו שיקמה אותן בחזרה. צריכת 2K צמצמה, לפי מחקרים מיפן, ב-60% שברים בחוליות וב-80% בראש הירך ובעצמות אחרות בגוף, להוציא חוליות. ויטמין 2K יעיל פי 3 יותר מ-1K  כדי להעלות את רמתו בגוף של אוסטיאוקלצין,  שהוא מפקח על בניית מסת העצמות.

כאמור' ויטמין 2K יכול להיווצר מ-1K, אבל לרוב לא בכמות מספקת מאחר והכבד מייצר ממנו יותר גורמי קרישה ופחות חומר שעוזר לעצמות. ויטמין זה עוזר לקשירת סידן לעצמות הוא מצוי במזונות סויה מותססים כמו טמפה, מיסו, נאטו ורוטב סויה.

ירקות רבים נמצאו כספקים של ויטמין 1K

 הירקות היותר עשירים בויטמין זה הם כרוב עלים, תרד, ברוקולי וכרוב ניצנים. לגבי 2K, די באכילת 15 ג' נאטו ליום. אין הוא טעים חכיך המערבי ולכן, נטילת תוספים של ויטמין זה היא תחליף רצוי. כאשר נוטלים תוסף זה, חשוב לעשות זאת עם ארוחה מכילת שמן – כך הוא נספג בגוף. הכמות המומלצת למבוגר היא בין 45 ל-185 מק"ג ליום. ההמלצות של הרפואה המקובלת הן שמי שמקבל תרופות נגד קרישת דם לא יצרוך את הרמות הגבוהות.  הכמות המוצעת באחד המאמרים באנגלית היא 150 מק"ג ליום. אבל למעשה, אין חשש להגיע למינון יתר של 2K – אנשים קיבלו מנה פי אלף גדולה יותר מן המוזכר פה במשך 3 שנים ללא כל בעיה של הגברת קרישיות הדם.

התעמלות למניעת אוסטיאופורוזיס

עצם היא דבר חי והיא זקוקה לתנועה כדי לשמור על המסה שלה. יש סוגי התעמלות שונים למטרה זו. מומלצת הרמת משקולות או סדרה מיוחדת של תרגילים עם כדור ורצועה המכוונים במיוחד לשמירת מסת העצמות.

אוסטיאופורוזיס אצל גברים

לא הרבה גברים מודעים לכך, אבל אחרי גיל 50  הסיכון שלהם ללקות

 באוסטיאופורוזיס רב יותר מהסיכון לקבל סרטן ערמונית.  גורמי הסיכון אצל גברים הם בעיקר אלו:

אלכוהוליזם

השמנה

עישון

בעיות בצינור העיכול

חיים ללא פעילות גופנית

אי חשיפה לשמש או  חוסר ויטמין D מסיבות אחרות

סיכון רב יותר יש לגברים שחולים באסתמה, אמפיזמה, מחלת קרוהן, פריצת דיסק ומחלות אוטואימוניות שלשם טיפול בהן הם מקבלים סטרואידים כמו פרדניזון או קורטיזון.

קשר בין אוסטיאופורוזיס למחלת אלצהיימר

במחקר בו נטלו חלק 987 גברים ונשים מעל גיל 76 והיו במעקב 13 שנים נמצא שאצל נשים שצפיפות העצמות שלהן הייתה היותר נמוכה, היה להן יותר מכפלים סיכון לקבל מחלת אלצהיימר. היה אצלן  גם פחות אסטרוגן. מחסור כזה באסטרוגן מעלה את הסיכון גם לאוסטיאופורוזיס וגם למחלת אלצהיימר. חשוב לדעת שיותר קל למנוע אובדן מסת עצמות מאשר לרפא מצב כזה כאשר הוא כבר קרה.