שזיפים מיובשים יעילים ביותר למניעת אוסטיאופורוזיס

המחקר נמשן 12 חודשים ונטלו בו חלק שתי קבוצות של נשים מבוגרות. 55 נשים אכלו כל יום כ-100 ג' שזיפים מיובשים – 45 נשים בנות אותם גילאים אכלו 100 ג' תפוחי עץ מיובשים.

תוצאות המחקר הראו שאכילת השזיפים המיובשים  מנעה במידה רבה התפתחות של אוסטיאופורוזיס וגם שברים מסיבה זו.  מחלה זו שכיחה בעיקר אצל נשים. עם גמר תקופת  המחזורים, רמת האסטרוגן  שהגוף  עצמו מייצר הולכת ופוחתת ואז יש סיכון מוגבר יותר לאוסטיאופורוזיס. ההנחה שמסבירה תוצאה זו היא,  ששזיפים מיובשים צמצמו את התהליך של פירוק העצמות. יש תרופות העושות זאת,  אך הן פוגעות לא רק באוסטאוקלסטים, תאים  מפרקי העצמות, אלא גם באוסטאובלסטים, תאים בוני העצמות. אכילת  שזיפים מיובשים כלל לא פוגעת בתפקוד של תאים בוני עצמות.

אצל  נשים אחרי תקופת  גמר המחזורים, יש אובדן מסת עצם של 3-5% לשנה.  אחרי גיל 65, מתרחש גם אצל גברים   תהליך דומה.

 עורכי המחקר מפצירים בציבור שלא לחכות עד שיקרו להם שברים אוסטאופורוטיים – חשוב להקדים תרופה למכה. ברור שביחד עם טיפול כזה יש לדאוג גם לבל  יחסר ויטמין D וכן מינרלים שונים. נטילת תוספי  סידן בלבד רק מחמירה את המצב. יש לצרוך את כלל המינרלים הדרושים לבניית עצמות ואחד המקורות לכך הוא מעט מלח הימליה. הכמויות של ויטמין D שתוכלנה לשמר מסת עצמות צריכות להיות בין 5,000 יחב"ל ל- 10,000 יחב"ל ליום.  כפי שכבר נכתב בחוברות קודמות, מעולם  לא נמצא אדם שניזוק עם נטילה קבועה של 10,000 יחב"ל ליום. כמות כזו של ויטמין D היא  שוות ערך לחשיפה של חצי גוף, חצי שעה ביום, לשמש – דווקא לשמש של הצהריים, ובלי משחות הגנה. מחקרים חדשים  מגלים שמחסור בויטמין D הוא אחת מן הסיבות העיקריות לכל מחלות הציביליזציה.