גפת, מוצר לוואי של תעשיית היין,
עוזר לטיפול במחלת הסוכרת
בחודש האחרון פורסם בעיתון המקצועי Nutrition and Metabolism Journal מחקר בו נמצא שלגפת ענבים יש יכולת רבה למיתון העלייה ברמת הסוכר בדם שקורית אחרי אכילת ארוחות מכילות פחמימות. הגפת גורמת לעיכוב ביצירת האנזים אלפא גלוקוזידאז, האנזים המרכזי בפעולת עיכול הפחמימות במעיים. גפת הענבים נמצאה יעילה כטיפול אלטרנטיבי למניעת עליית רמת הסוכר, במקום התרופות הניתנות לחולי סוכרת מסוג 2 ולחולי סוכרת גבולית, תרופות הניתנות כמעכבות את הפעולה של אלפא-גלוקוזידאז.
מן הראוי לציין שיש שני צמחים בעלי פעולה דומה – הירק מלוכיה ועלי בטטה. עלי בטטה אינם מוצר שגרתי בשוק הירקות אבל הם יכולים להצטרף בכבוד לכל סלט של עלים ירוקים, טעמם טוב, לא מר ולא חריף. ניתן לגדל בטטה באדנית ולקטוף עלים באביב, קיץ וסתיו.
עלייה ברמת הסוכר בדם אחרי ארוחות היא מאפיין מוקדם להתפתחות סוכרת מסוג 2 והיא קורית כאשר הלבלב נכשל מלהפריש די אינסולין, ההורמון שמסדיר את רמת הסוכר בדם. מחסור במינרל כרום אף הוא גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם.
המחקר הנ"ל בדק את ההשפעה של גפת ענבים אדומים (קברנה) ושל ענבים לבנים (שרדונה) – שניהם נמצאו בעלי יכולת נוגדת חימצון רבת עוצמה ויש בהם רמה גבוהה של תרכובות פנוליות. הגפת נשארת כמוצר פסולת אחרי סחיטת המיץ מן הענבים והיא מכילה זרעים, קליפות ועוקצי פרי של הענבים. זהו מוצר פסולת מרכזי בתעשיית היין והוא מהווה כ-20% מכלל כמות הענבים שמוצתה. יש בו יכולות אנטיאוקסידנטיות רבות עוצמה וכמות פנולים רבה והוא, כאמור, מעכב חזק של אלפא גלוקוזידאז.
מוצר זה מאוד מעניין מאחר והוא זול, מצוי בכמויות רבות ואין הוא תרופה כימית אלא מוצר צמחי שיכולים להיות לו שימושים ברפואה האלטרנטיבית,רפואה סינית. בין הפנולים היותר מצויים בגפת יש פרואנטוציאנידינים שמקורם בזרעי הענבים. יש בהם תועלת רבה לשמירה על גמישות כלי הדם לכל סוגיהם, גמישות הסחוסים והעור. בגפת השתמשו עד היום כמזון לפרות או לשם הכנת קומפוסט לזיבול. בניסוי שנסקר בזאת השתמשו בגפת שיובשה בטמפרטורה גבוהה ובכל זאת נשמרו בה היכולות נוגדות הסוכרת. כך, ניתן לייצר ממנה מוצרים ברי קיימא לשימוש האדם, לחולי סוכרת וגם לשמירת הבריאות ולמניעת מחלות.