תבליני זרעים – ערכם התזונתי והבריאותי
מאמר זה יסקור את הערכית הבריאותיים של מספר סוגי זרעים המשמשים כצמחי תבלין – חלקם רק כצמחי מרפא. יסקרו פה גדילן מצוי שהוא צמח מרפא מובהק וכן זרעים של קצח, כמון, קימל ושומר שהם צמחי תבלין בעיקר אבל יש להם גם תכונות מרפא.
גדילן
הגדילן הוא צמח חד-שנתי בן משפחת המורכבים. הוא נפוץ ביותר וסימן ההיכר היותר מובהק שלו הוא שעל שטח עליו הגדולים יש כתמים בצבע לבן ובשולי העלים יש קוצים. עליו הצעירים של הגדילן, אחרי קיצוץ הקוצים הצומחים בשוליהם, ראויים למאכל, חיים, כחלק מסלט ירקות או מאודים. אין בהם מרירות אבל יש צמחים טעימים מהם. עיקר התועלת הבריאותית של צמח זה היא בזרעיו. זרעי גדילן נמצאים בשימוש כבר מעל ל-2,000 שנים. השימוש בזרעים אלו ובחומרים המופקים מהם נפוץ מאוד באירופה ובארה"ב. הזרעים שלו מכילים מספר חומרים פעילים בעלי ערך בריאותי רב. חומר פעיל היותר מוכר והיותר נחקר מביניהם הוא הסילימרין. השימוש הרב ביותר בזרעי גדילן ובמקטעים המופקים מהם כצמח מרפא הוא לטיפול במחלות כבד לסוגיהן. זרעי גדילן ניתנים לאכילה רק אחרי שטוחנים אותם לאבקה במטחנת גרעינים.
הסילימרין הינו אנטיאוקסידנט רב עוצמה, 400 פעמים יותר חזק מויטמין E. יש עוד תבלין עם יכולת אנטיאוקסידנטית כה חזקה – התבלין כורכום. כדי שהכורכום יביא תועלת יש לערבב אותו, 30 חלקים על חלק אחד פפריקה חריפה ולשמור את התערובת במקום יבש.
התכשיר המופק מגדילן נמצא עוזר כנגד צמקת הכבד (צירוזיס), כבד שומני, נזקי אלכוהול, הרעלות כבד מרעלים ומתרופות, נזקי חוסר חמצן זמני, פגיעות קרינה והפטיטיס ויראלי. אבל, הניסיון איתו כטיפול בסוגי הפטיטיס ויראליים מוגבל למדי ולא תמיד הוא נמצא עוזר. הצמח נמצא מספק מידת מה של הגנה גם כנגד אכילת פטריות רעל מסוג אמיתת האביב הנאכלת לעתים בטעות בשל דמיונה לפטריות מאכל. הוא נמצא גם מוריד רמות סוכר מופרזות אצל חולי סוכרת, שבמקביל סובלים גם מצמקת הכבד. חשוב שחולים כאלו ימדדו רמות של סוכר אחרי נטילת זרעי הצמח או תכשיריו לבל יסבלו מאירועי נפילת סוכר.
כולין ואינוזיטול אף הם מוכרים כמספקי הגנה לכבד וכמותם גם לציטין המכיל את שני הויטמינים האלו וגם קרקפות של ארטישוק מגינות. זרעי הגדילן נחנו גם בתכונות נוספות. הם אנטי דלקתיים, נוגדי התפתחות של רקמה צלקתית, מחזקי המערכת החיסונית והם עוזרים לבנייה מחודשת של רקמות אחרי פציעה.
סילימרין נמצא תורם גם למניעה ולריפוי של סרטן ערמונית. זאת הוא עושה בעיקר על-ידי צמצום יצירה מופרזת של טסטוסטרון, שהינה אחת הסיבות להתפתחות סרטן ערמונית. הוא נמצא עוזר גם לחולות סרטן שד וסרטן צוואר הרחם. סילימרין מספק גם מידה מסוימת של הגנה בפני פגיעות של כימותרפיה ושל תרופות כימיות הניתנות לטיפול במחלות נוספות. למעשה, לכל תרופה כימית יש תופעות לוואי . אין תרופה כימית שאין בה מידה כזו או אחרת של רעילות ולעיתים קרובות נזקן רב מתועלתן.
מאחר והסילימרין משפר מאוד את פעולת הכבד, הוא עשוי לעזור גם במקרים של עודפי
כולסטרול וטריגליצרידים בדם. מן הראוי לחזור ולציין שלזרעי גדילן טחונים הנאכלים בסמוך לטחינתם או נשמרים טחונים בקרור ישנן כל התכונות הבריאותיות המיוחסות לסילימרין ואילו ההוצאה הכספית עליהם נמוכה יותר. לא ניתן ללעוס זרעי גדילן שלמים אלא רק טחונים במטחנה גרעינים חשמלית.
זרעי גדילן ותכשיריו עשויים למנוע או לעזור גם לריפוי של דלקות שונות ושל ארטריטיס. הן הזרעים והן התכשירים של גדילן בטוחים למדי בשימוש.
זרעים ותכשירי גדילן ברפואה העממית
לזרעי גדילן יש שימושים רבים ברפואה המסורתית. משתמשים בהם כנגד נזק אקוטי לכבד, נגד סרטני ערמונית, שלפוחית השתן, שד, ריאות ועור. הצמח אנטי דלקתי, אנטיאוקסידנטי ואנטי בקטריאלי. הוא עוזר נגד הסתיידות עורקים, נגד כיבי קיבה, ברונכיט, נאורלגיות וכאבים שונים, הפרעות עיכול, אבני מרה, טחורים,, כהגנה על המערכת החיסונית, נזקי איסכמיה, בעיות מחזור חודשי, פסוריאזיס, פגיעות בטחול, נזקי קרינה ודליות. הוא מגביר את הויטליות ואת הכושר הגופני וכאמור, הוא עוזר נגד כל הבעיות הקשורות בפעולת הכבד.
מינונים ואזהרות
כמויות הסילימרין המומלצות למבוגרים הן 280-420 מ"ג ליום, לחולי סוכרת הסובלים גם מצמקת הכבד עד 600 מ"ג ליום, תוך בדיקת רמות הסוכר בדם. יש מקרים בודדים של אלרגיה לזרעים אלו, בייחוד בקרב אלו שאלרגיים לצמחים נוספים בני משפחת המורכבים. לעיתים רחוקות יש תופעות לוואי קלות משימוש במוצרים אלו כמו כאב ראש או כאב בטן, שלשול או בחילות. תופעות אלו נדירות ביותר. על כל פנים, מומלץ להתחיל לצרוך זרעים או תכשירים של צמח זה בהדרגה ואם אין תופעות שליליות, אפשר לשלבו בסדר היום. במסגרת טיפול, בני אדם נטלו תכשירים של גדילן עד 6 שנים וללא תופעות לוואי.
קצח הגינה – Nigella sativa L.
זהו צמח תרבותי חד-שנתי ממשפחת הנוריתיים, שגובהו 60-80 ס"מ. בארץ הוא מצוי רק כצמח תרבות, בעיקר בכפרים ערביים, או כפליט תרבות בסמוך לשטחים בהם גידלו אותו. לפרחים יש צורה גיאומטרית ייחודית יפה. הפרי מורכב ממספר מפוחיות. הזרעים חומים-שחורים, זעירים ומרובים. בתקופות קדומות היה זה צמח תרבות נפוץ ביותר וזרעיו שימשו כתבלין על לחם. בעבר טיפלו בעזרתו במחלות לב ואילו כיום מוכרים שימושים רפואיים נוספים שלו. ברפואת הצמחים הוא משמש לטיפול בבעיות עיכול, בעיות לב וכלי דם, הצטננות, חום גבוה, הזעת יתר, גזים, קשיי נשימה, בחילות, פצעים וגרדת. אבל, יותר מכל הוא מוכר כצמח אנטי סרטני. משתמשים בזרעים טחונים של הצמח אותם מערבבים עם שמן זית או דבש, שומשום וצימוקים. מזרעי הקצח אפשר להפיק שמן מכבישה קרה ותכולת השמן בהם היא 28-35%.
הפעילויות הרפואיות של הצמח הן כדלקמן:
1) חיזוק מערכת החיסון.
2) יכולת אנטי דלקתית.
3) שיכוך כאבים כמו כאבי מיגרנות וכאבי אפטות.
4) ויסות הורמונאלי שעוזר לבעיות סינדרום טרום מחזורי.
5) יכולת אנטי מיקרוביאלית.
6) יכולת אנטי ויראלית.
7) עזר כנגד מחלות עור כמו אקנה ואקזמה.
8) ניקוי אבני כליה ודרכי השתן.
9) עזר בבעיות עיכול שונות.
10) עזר לבעיות לב וכלי-דם.
11) עזר בבעיות של דרכי הנשימה.
12) תכונות נוגדות סרטן.
זרעי הצמח מכילים חלק ניכר מויטמיני B קומפלקס, וכן ויטמין E. המינרלים העיקריים שבצמח הם סידן, ברזל, נחושת, אבץ וזרחן. יש בו ריכוז יוצא דופן של חומצות אמיניות הכרחיות ובלתי הכרחיות. השמנים הנדיפים שבו הם בעלי פעילויות נרחבות. יש בצמח מגוון של ספונינים ואלקלואידים. קיימים אלקלואידים רעילים, אבל אלו שבקצח נמצאו מועילים כנגד מלריה והפרעות קצב בלב. יש בהם סיטוסטרול שמוכר כחומר אנטי סרטני. בשמן שלו יש 58% חומצות שומן רב בלתי-רוויות שבצורתן הלא מחוממת הן בעלות חשיבות בריאותית רבה.
אין לתת זרעי קצח או שמן שלו לנשים בהריון מחשש להפלה!
קימל – Carum carvi
הקימל (כרויה) הינו צמח דו-שנתי ממשפחת הסוככיים. הוא מגודל כצמח תרבותי באירופה וארה"ב וזרעיו משמשים כצמח תבלין. יש להם טעם נעים, חריף במקצת והם משמשים לתיבול מאכלים שונים: לחמים, כרוב כבוש וסוגי גבינה מסוימים.
שימושים רפואיים
הן לזרעים והן לשמן הארומטי המופק מהם יש תכונות מעוררות ונוגדות הווצרות גזים. בעבר הרבו להשתמש בו לשם טיפול בבעיות עיכול וכצמח מרגיע. כיום יש בו פחות עניין וברפואה המקובלת נותנים אותו כעזר לטיפולים תרופתיים שונים. לשם טיפול נגד גזים, מטפטפים 1-4 טיפות מן השמן שלו לכפית מים ושותים. תה מזרעיו עוזר לטיפול בעווית (קוליק) של תינוקות.
שומר Fennel
השומר אף הוא בן משפחת הסוככיים. הן עליו והן זרעיו משמשים כתבלין לאוכל. בסיס העלים המעובה של השומר התרבותי הינו מאכל טעים מאוד. עדיף לאדות אותו ולא לבשלו במים. שמן נדיף מזרעיו של צמח זה משמש באירופה לשם טיפול בהצטננות והפרעות עיכול.
שימושים רפואיים
בזכות היותו צמח ארומטי ועוזר לבעיות עיכול, זרעיו של צמח זה משמשים כמשלשל קל, לשם ניקוי צינור העיכול. יוצקים כוס מים רותחים על כפית זרעי שומר טחונים, מצננים ושותים. מזרעיו מכינים גם סירופ כנגד שיעול.
כמון
צמח תבלין זה היה בשימוש כבר במצריים העתיקה. אף הוא בן משפחת הסוככיים. יש לו ארומה חזקה, זרעיו מעט מרירים אבל לא חריפים. לשמן המופק מזרעיו יש שימושים רבים. זרעיו של צמח זה משמשים הן כתבלין והן כצמח מרפא. כתבלין הוא משמש לתיבול מאכלים רבים ובהם תבשילי אורז , עדשים , ירקות, רוטב עגבניות ולחמים. ביחד עם זרעי כוזברה טחונים, הוא מהווה תיבול מעולה לתבשילי קיטניות יבשות.
שימושים רפואיים
שימושיו הרפואיים דומים לאלו של שומר וקימל אבל בגלל טעמו המר, השימוש בו הצטמצם. זהו צמח מעורר, נגד גזים, נגד התכוצויות (קוליק) ונגד הפרעות עיכול שונות.