הסובלות מגלי חום בגיל המעבר

מחקר זה הינו הראשון מסוגו שבדק קשר בין תופעות מנופאוזה לסיכון לפתח סרטן שד לסוגיו והוא פורסם בעיתון המקצועי  Cancer Epidemiology Biomarkers and Prevention. .  במחקר נמצא שככל שהתופעות של גלי חום היו רבות יותר, עד כדי כך שהן העירו נשים משנתן, כך פחת הסיכון שלהן ללקות בסרטן שד. הסיכון ירד למחצית בהשוואה לסיכון של נשים שמעולם לא חוו גלי חום לאחר גמר תקופת  המחזורים.

דר' לי ועמיתיו למחקר מצאו אצל הנשים  שסבלו מגלי חום ירידה מפתיעה של בין 40% ל-60% בסיכון ללקות בסרטן מקומי או גם מפושט מסוג קרצינומה.  תוצאות אלו נשארו בעינן גם לאחר התחשבות בגורמי סיכון נוספים כמו עודף משקל או טיפול הורמונאלי חליפי. אין משתמע מכך שמומלץ לקבל טיפול הורמונאלי חליפי – לטיפול כזה יש את הבעייתיות שלו.

במחקר זה שותפו 1437 נשים בגיל שאחרי גמר המחזורים. 988 מהן אובחנו בעבר כחולות בסרטן שד. 449 נשים שלא הייתה  להן היסטוריה של מחלה זו שימשו כקבוצת בקורת. הנשים דיווחו על סימפטומים שהיו להן לפני תחילת המנופאוזה ואחריה, כולל גלי חום, הזעות בלילה, נדודי שינה, דיכאון, יובש בנרתיק, מחזור לא סדיר או שופע ותופעות של  חרדה.

לדברי החוקרים, אמת הדבר שסימפטומים כאלו פוגעים באיכות החיים של נשים הסובלות מהם, אבל יש שכר בצידם – הפחתה עד למחצית של הסיכון ללקות בסרטן שד. ההיפותזה המסבירה תופעה זו היא שאצל נשים  אלו שחוו את הסימפטומים במידה רבה יותר, הייתה ירידה יותר ניכרת ברמות האסטרוגן בגופן. סברה נוספת היא שלגלי החום וההזעה המוגברת יש תועלת לגוף האישה והם עוזרים לצמצום את  הסיכון לפיתוח סרטן שד.