הקשר בין בריאות ליכולת קוגניטיבית
במאמר זה תסקר ההשפעה של בריאות על אינטליגנציה ויכולת קוגניטיבית. חשוב ביותר להבין את הקשר בין בריאות לתכונות אלו ולעשות את כל הניתן כדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות. באמצעות בדיקת ההשפעה של רכיבי תזונה ורעלי סביבה על התפתחות המוח ניתן להבין מדוע יש ירידה ב-IQ באזורים שונים בעולם או במגזרים שונים באוכלוסיה ולפעול על מנת לתקן בעיה זו.
נזקים ליכולת הקוגניטיבית יכולים לקרות בשלבי חיים שונים, אבל ההשפעה הרבה ביותר תלויה במצבה התזונתי והבריאותי של האם בזמן ההריון ומצב היילוד בזמן הינקות, כל עוד המוח גדל ומחסום דם-מוחות פחות יעיל. נזקים ליכולת הקוגניטיבית מפגיעה בהתפתחות המוח יכולים להיות תמידיים – לגבי חלק מהם, המצב ניתן לשיפור עם התנהגות נכונה בהמשך החיים. הדברים היותר משפיעים על היכולת הקוגניטיבית הם מחסורים במספר רכיבי תזונה וחשיפת יתר לרעלים כמו עופרת, פלואוריד, כספית ורעלי חקלאות שונים.
שיפור התזונה, כך שלא יחסרו בה ויטמינים, מינרלים וחלבון ושיפור בריאות הציבור תוך פיקוח על הפחתת המגע עם רעלים יש בהם כדי להעלות את רמת ה-IQ של הילודים.
תזמון
הזמנים היותר קריטיים לגבי התפתחות היילוד הם בזמן ההריון ובששת החודשים הראשונים של חיי היילוד. אבל, לא די בכך.
מחקר שנעשה בפיליפינים הראה שלתזונה מספקת בשנת החיים השנייה יש אפילו יותר השפעה מאשר זו בשנת החיים הראשונה.
פיגור שכלי ליילוד עקב מחסורים לאם בזמן ההריון
תת-תזונה בזמן ההריון, ביחד עם גורמים נוספים, יכולים להביא לפיגור בגדילה של העובר – זוהי אחת הסיבות להולדת תינוקות עם תת-משקל. אבל, לא בהכרח יש קשר בין התפתחות המוח לבין הולדת ילד עם תת-משקל או גודל קטן מן האופטימאלי. מחקרים הראו שאם מוציאים מהכלל מצבים קיצוניים של פיגור בגדילת עוברים, חוסר חמצן אצל האם הוא הגורם היותר משפיע. מצבים אחרים לא בהכרח ישפיעו על מתבגרים ומבוגרים. רעב קיצוני משפיע. זאת הוכח כאשר בהולנד, בתקופת מלחמת העולם השנייה, היו אזורים בהם היה רעב של ממש. אותם תינוקות שהיו אז ברחם אימם בזמן הרעב, היו בהמשך חייהם עם פיגור ביכולת הקוגניטיבית לעומת אלו שנולדו לאמהות בהולנד באזורים ללא רעב.
ההשפעה של הנקה נתונה במחלוקת. מחקר שפורסם באנגליה טען שלרמת ה-IQ יש קשר עם רמת ה-IQ של האם, ושנשים כאלו גם היניקו יותר את התינוקות שלהן. אבל, על תוצאות מחקר זה יש השגות רבות. מחקרים אחרים הראו במפורש שלהנקה יש השפעה מבורכת על ה-IQ. הנקה העלתה את מנת המשכל ב-8.3 נקודות. מסתבר שיש גן מסוים, 2FADS שאצל אותם תינוקות שהוא מצוי, הנקה תעלה את מידת האינטלגנציה שלהם, אצל אחרים לא.
אומגה-3 בחלב אם עוזר אף הוא. במחקר שנעשה בצ'ילה נמצא שלתזונה בשנת החיים הראשונה יש השפעה על ה-I.Q, הישגים לימודיים ונפח המוח.
מחסור במיקרונוטריינטים וויטמינים
מוסכם על כל החוקרים בעולם שחוסר ויטמינים ומינרלים בזמן ההריון גורם לפיגור והפחתת ה-IQ של אומות שלמות.
מחסורים ביודן וברזל נמצאו המשפיעים ביותר על התפתחות האינטליגנציה. שניהם
בעייתיים בארצות מתפתחות, יודן בעייתי גם כאשר מפלירים את המים. חוסר יודן הוא היותר גורלי – הוא משפיע על 2 ביליוני אנשים – 285 מיליוני ילדים בגילאי 6-12 שנים. באזורים מתפתחים ל-40% בני גיל 4 ופחות יש מחסור בברזל, אנמיה מחוסר ברזל במזונם.
חוסר חלבון וקלוריות
בארצות מתפתחות יש אזורי רעב בהם אין די חלבון וקלוריות בתפריט. בגואטמאלה נערך ניסוי בו נתנו לילדים בגל 4 , למשך 6-24 חודשים, משקה עתיר חלבון – קלוריות. מתן תוסף זה שיפר במידה ניכרת, ולתמיד, את המשך היכולת שלהם ללמוד בעתיד. גם עם התבגרותם, הייתה אצל גילאי 25-40 עלייה ב-IQ. יש הסכמה בעולם שמחסורי ויטמינים ומינרלים גורמים לפיגור שכלי. ככל שהמחסורים יותר חמורים והם קורים בגיל יותר צעיר, כך יש יותר פיגור בהתפתחות של המוח וירידה ברמת ה-IQ באותם אזורי מחסור.
מחסור בברזל פוגע ביכולת הקוגניטיבית. מתן שלו בגיל מאוחר יותר הניב תוצאות מעורבות מאחר והמחסור גרם לנזק שלא ניתן היה כבר לתקנו. העשרת מזונות נצרכים ע"י רוב הציבור בברזל ומספר ויטמינים עשוי לתקן במידת מה נזק אפשרי.
מתן תוספי מולטיויטמינים לילדים בגילאי 6-12 בניסוי שנערך בארה"ב למשך 3 חודשים, העלה את רמת IQ ב-2-3 נקודות. זה עזר בעיקר לבני משפחות מן המעמד הנמוך. לילדים ממשפחות כאלו מומלץ לפנות לתזונאי שיעזור להם לשפר את התזונה. מתן אומגה-3 בהריון, ויטמין 12B ופולאטה בגיל זקנה יעזרו מאוד. יש להיזהר מאכילת דגים גדולים המכילים הרבה כספית, כמו למשל דגי מקרל.
רעלים
כימיקלים תעשייתיים כמו כספית, פלואוריד, עופרת, טולאון ו-PCB , כולם נמצאו מוכחים כגורמים להפרעות נוירו-התפתחותיות. הכרת הבעיות האלו גרמה
לנקיטת צעדי נגד, כמו למשל הפסקת הכנסת עופרת לדלקים. חבל רק שחלק רב מן הצעדים ננקטו באיחור של שנים. לגבי עופרת נמצא שאפילו חשיפה מזערית בגיל 24 חודשים גרמה לפיגור שכלי בגיל 10 שנים. פחמימנים אורגניים כמו דיוקסין, DDT, PCB, כולם נמצאו קשורים לפיגור שכלי .
בעיתון הרפואי "לנסט" הופיעה רשימה של 201 כימיקלים שביכולתם לגרום לנוירוטוקסיות קלינית אצל מבוגרים. רובם נמצאים בצריכה מרובה. במאמר גם מוזכרת העובדה שתינוקות וילדים הרבה יותר חשופים לנזק לעומת המבוגרים.
אין צורך להכביר מילים על הנזק של קנביס, אלכוהול, סיגריות ועוד. אצל אמהות אלכוהוליסטיות יש לעיתים לעוברים סינדרום אלכוהולי עוברי עם השלכות קשות
לגבי עתידם. זה קורה גם אצל נשים המעשנות בזמן ההריון.
קוסמטיקה
בארצות המזרח הרחוק, נשים רבות מורחות על עורן משחה מלבינה בה נמצאים כספית והידרוקווינינים. כאשר יש בדם 100 מק"ג כספית כבר הייתה ירידה של 14 נקודות ב-IQ.
מחלות
יש מחלות שמפחיתות את ה-IQ אצל הנפגעים בהן ובכללן מננגיטיס, פרזיטים,מלריה מוחית, חשיפה לתרופות, משקל לידה נמוך, הפרעות הורמונאליות וחיסונים. גם סטרס והתקלות באלימות יש בהם כדי לפגוע במוח ולהפחית את ה-IQ אצל ילדים החווים.