ויטמין D, מקורות ותפקידים

כיום, מחקרים רבים בכל חלקי תבל מלמדים שמחסור בויטמין D הוא אחת מהסיבות המובילות להתפתחות סוגי סרטן שונים.  בקנדה, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה על מנה של 1000 יחב"ל ליום בעוד שרשות המזון בארה"ב ממליצים על 2000 יחב"ל ליום לכל אדם, מגיל שנה ומעלה. אבל, האגודה למלחמה בסרטן בארה"ב עדיין לא אימצה המלצות אלו. קצובת המזון היומית המומלצת לגבי ויטמין D היא 200 יחב"ל ליום לתינוקות ולמבוגרים עד גיל 50, 400 יחב"ל ליום בין גיל 50 לגיל 70 ו-600 יחב"ל ליום מעל גיל 70. המלצות אלו לא שונו למרות שהנתונים כיום מלמדים שמנה בעלת משמעות היא 2000 יחב"ל ליום לכל אדם מעל גיל שנה. נתונים קודמים אלו של קצובת המזון נקבעו על סמך בדיקות של השפעת רמות שונות של ויטמין D על העצמות – כאשר הם נקבעו כלל לא ידעו עד כמה ויטמין זה חשוב למניעת סרטן וריפויו. לא נלקחו בחשבון גם תפקידיו בויסות  לחץ-דם, ייצור אינסולין, הסדרת המערכת החיסונים וגדילת תאים. הבדיקה היותר משקפת את מצב ויטמין D בגוף היא בדיקה של  25(OH)2 D. לסובל ממחלה הקשורה במחסור בויטמין D, חשוב ביותר לבקש לעבור בדיקה זו בקופ"ח או לעשותה במעבדה פרטית. למעשה, רק בדיקה זו משקפת את התמונה האמיתית של רמת ויטמין D בגוף. בדיקה של 1'25(OH)2 D   חסרת ערך מבחינת קביעת הרמה של הויטמין בגוף.

ויטמין   D3 המיוצר בעזרת קרינת השמש ומכונה כולקלציפרול הופך בגוף ל- 25(OH)2 D  המכונה קלצידיול והוא הופך בעזרת אנזימים ל-  1'25(OH)2 D, קלציטריול. אבל, רמותיו של זה האחרון בגוף לא משקפות נכונה את המצב של ויטמין D בגוף. כשיש מחסור בויטמין D, בלוטת הפאראתירואיד מפרישה  את הורמון הפאראתירואיד וזה ממריץ את הכליות לייצר יותר קלציטריול. כך, רמת הקלציטריול יכולה להיות גבוהה כאשר למעשה חסר ויטמין D בגוף. לכן, יש לערוך בדיקות רק לגבי רמות קלצידיול, לא לגבי קלציטריול. רמה נורמלית של קלצידיול צריכה להיות 45-50 נ"ג/מ"ל. מרבית המעבדות מתייחסות לרמות בין 20-56 כאל נורמה. לפי דר' הוליק, כל רמה מתחת ל-20 נ"ג/מ"ל היא מחסור ומעלה את הסיכון לסרטן שד, ערמונית ומעי גס וכן למחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונתית.

מינונים המתאימים לילדים

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הגדילה בכפליים את הכמות של ויטמין D המומלצת לילדים ולבני נוער, וזאת מתוך מסקנה שהמנה הקודמת לא הספיקה לא למניעת רככת ולא לשמירה מפני התפתחות מחלות אחרות.  ההמלצות שלהם כיום הן לא 200 אלא 400 יחב"ל ליום. אלו הן הכמויות שלדעת  השמרנית של המועצה הכרחיות לכל ילד או מתבגר בארה"ב. דרך הרבה יותר טובה ופשוטה היא להשתזף בשמש,  לא בשעות הצהריים החמות, וזאת בתנאי  שיש מספיק קרינה כזו. בערים עם זיהום אויר מוגזם אין די קרינת שמש. כמו כן, אין  די קרינת שמש בימים מעוננים. תכשירים מסנני

קרינה מפריעים לספיגת קרני UVB  וכתוצאה מכך השהייה איתם בשמש מונעת  לקליטת ויטמין D.

חשוב במיוחד לספק די ויטמין D לתינוקות על-ידי חשיפתם לשמש.  במרבית המקרים, תינוקות שיונקים נתונים בסיכון רב יותר מאחר ואצל מרבית האמהות אין די ויטמין D בגוף, וכך אין די ממנו בחלב.  יש סיכון לרככת וגם להתפתחות של סוכרת מסוג 1.  אבל, אין

בשום פנים לראות בכך המלצה שלא להיניק את התינוק – יש לתת לאם וגם לתינוק תוספת של ויטמין D.  חשיפה מספקת לשמש תספק יותר מן הכמויות המומלצות ע"י האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, אבל אם לא נצלים בשמש, יש בה רק ברכה. בכל מקרה, אם כבר יש מחסור, נראה שגם כמות למבוגרים ממליצים כיום על 2000-3000  ויותר יחב"ל ליום.