יודן במקום אנטיביוטיקה

 

האנטיביוטיקות קוטלות את כל החיידקים, הרעים והטובים גם יחד

אנטיביוטיקה היא חומר הנוצר על-ידי חיידק או פטריה והוא מחסל תאים אחרים או מעכב את גדילתם. בטבע, חומרים אלו עוזרים למספר מיקרובים לשרוד על-ידי מניעת תחרות של מיני מיקרובים אחרים באותה סביבה. אבל, עם נתינת אנטיביוטיקה טהורה ומרוכזת, כפי שהיא ניתנת כתרופה, היא קוטלת את חיידקי המחלה אבל גם את החיידקים הטובים. כאמור, יש מחלות שכיום ניתן לטפל בהן  רק עם אנטיביוטיקה אבל אין שום תרופה אנטיביוטית שאין נזק בצידה.

כיום מתרבים החששות שאנטיביוטיקה מרבה את הסיכון ללקות באסתמה ובסוכרת – גם בסרטן. אחרי נטילת אנטיביוטיקה, בהעדר תחרות מתרבים במעיים שמרים ופיטריות – הם חלק מן הפלורה הטבעית של המעיים, אבל כמותם מרוסנת על-ידי חיידקי האצידופילוס המצויים במעי ובואגינה.  בבריטניה, שם נבדק הנושא לעומקו, נמצא שכ-70% מכלל התושבים שם סובלים מאינפקציה של שמרים והסיבה העיקרית לכך היא נטילת אנטיביוטיקה רבה ללא כל צורך.

שני מחקרים מן העבר הראו קשר בין שימוש  באנטיביוטיקה לבין שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד. במחקר אחד, העלייה בסיכון הייתה מועטה וחוקרים התעלמו ממנו.  אבל כיום יודעים ששימוש רב באנטיביוטיקה מעלה את השכיחות למחלות מעיים, בהן מחלות קשות כמו מחלת קרוהן וקשר נמצא גם בין נטילת אנטיביוטיקה לאוטיזם ולמחלות נוירולוגיות אחרות. כאמור, גם סרטן. בעיתון המקצועי JAMA דווח על מחקר בו  שותפו 10,000 נשים שלקחו אנטיביוטיקה יותר מ-500 ימים במהלך 17 שנות מעקב. נמצא אצלן סיכון כפול ללקות בסרטן שד לעומת אצל אלו שלא נטלו אנטיביוטיקה אף פעם. אולי אפילו יותר מדאיג הוא הממצא  שאפילו נטילה חד פעמית של אנטיביוטיקה מעלה את השכיחות של סרטן שד.

העמידות של כל סוגי החיידקים לאנטיביוטיקות נותנת את אותותיה יותר בתחלואה, לא בתמותה. זה מעלה במידה רבה את ההוצאות לאשפוזים.  הטיפול היותר גרוע הוא מתן אנטיביוטיקות רחבות טווח – הן קוטלות ללא אבחנה את החיידקים הטובים שבגוף. על חשיבותם הרבה של אלו ימצא הקורא מאמר נוסף בחוברת זו של עיתוננו.

 אבל, הרפואה המודרנית ממשיכה בינתיים להאמין שאנטיביוטיקה תעזור נגד כל מחלות החיידקים. מאז התגלית של הפניצלין ע"י פלמינג, רופאים רבים ממשיכים לגלות שאנטיביוטיקות שוב אינן רפואת פלאים מאחר וחיידקי מחלה רבים עברו מוטציות שעשו אותם לעמידים בפני כל האנטיביוטיקות המוכרות. המצב חמור עוד יותר מאחר ונותנים אנטיביוטיקות גם לבעלי חיים המגודלים על-ידי החקלאים: פרות, עיזים, תרנגולות ועוד. כל אלו מוסיפים על העומס של אנטיביוטיקות  שהיא מנת חלקו של מי שאוכל מזון מן החי.

לפי מחקרים בארה"ב, רופאים מיילדים ורופאים גניקולוגים נותנים  2,645,000 מרשמים לאנטיביוטיקה כל שבוע ופנימאים עוד 1,416,000, סך הכל 211,172,000 מרשמים בשנה בארה"ב. כנגד דלקות אוזניים  לילדים נותנים מרשמים בסך 500 מיליוני דולר לשנה – טיפול מקומי עם יודן נותן אותן תוצאות. בארה"ב,  לפי מאמר שפורסם ב-JAMA, נטילת תרופות בקביעות היא סיבת המוות השלישית שם. אנטיביוטיקה נכללת בקטגוריה זו. גם לעופות נותנים אנטיביוטיקה ואצלם התפתחו חיידקים העמידים למרבית האנטיביוטיקות. חיידקים אלו עלולים לגרום למחלות רציניות  אצל בני אדם. בכל שנה שעוברת, שני גזעים נוספים של בקטריות ופיטריות גורמות מחלה נעשים עמידים לאנטיביוטיקה שפעם קטלה אותם מיד.

נטילת אנטיביוטיקה גורמת נזק רב לחיידקים הטובים ולוקח זמן עד שהאוכלוסייה שלהם מתאוששת. נושא זה של עמידות החיידקים הינו בעיה רפואית מדרג ראשון. אחד מן הגרועים שבהם הוא סטרפטוקוקוס אאורוס העמיד למתיצלין. הוא חי על העור אבל אם הוא חודר לגוף, הוא מזיק ביותר. אלו ששורדים את האינפקציה בו לעיתים מאושפזים בבתי חולים חודשים שלמים. התמותה מחיידק זה בלבד עלתה מ-4700 מקרים בשנת 1999 ל-6200 בשנת 2005. מאז, נפטרו מחיידק זה עוד 19000 אנשים.

 אחד מכל 20 מאושפזים בבתי חולים נדבק מחיידקים עמידים ובכל שנה נפטרים בארה"ב כ-103,000 אנשים מאינפקציות של חיידקים עמידים, כמספר הנפטרים מאיידס, סרטן שד ותאונות גם יחד. הבעיה העיקרית נוצרת כשמגיעים לבית חולים פגועים עם פצעים או אנשים שפיתחו פצעי לחץ ואלו מתאלחים בחיידקים. לגבי סוגי חיידקים רבים, אין כיום אנטיביוטיקה שעוזרת.

מחלת הנמק יכולה לפגוע גם ברקמות בריאות ואפילו לגרום לתמותה.  כדוריות הדם הלבנות מסוג ניוטרופילים הן אלו שיכולות לחסל את הבקטריות גורמות הנמק והן היותר נפגעות עם מתן אנטיביוטיקה. בארה"ב הן כיום סיבה מובילה להגעת אנשים לחדר מיון – הן ומחלות חיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקות. כאשר הפעולה של הבקטריות החיוביות נפגעת על-ידי אנטיביוטיקה, מתאפשרת התרבות של חיידקים שונים גורמי מחלות, גם מחלות קשות כמו למשל קלוסטרידיום דיפיסיל הגורם קוליטיס, מחלה שנפוצה כעת מאוד בקרב מאושפזים בבתי חולים ומי שאושפז בעבר הקרוב. השכיחות של מחלה מחיידק זה עולה כל הזמן, כמו אש בשדה קוצים. חיידק זה מתרבה במעי הגס ומשם הוא חודר למחזור הדם. הוא חסין למרבית האנטיביוטיקות. פעם נפגעו ממנו בעיקר קשישים – כיום הוא גורם למחלות כה קשות בכל הגילאים, לפעמים עד כדי כך שרופאים מנתחים ומוציאים את כל המעי הגס המודלק בלי מתום. ידועים מקרים שאנטיביוטיקה חיסלה את כל אוכלוסיית החיידקים המועילים – רק קלוסטרידיום דיפיסיל נותר להתרבות חופשי ולעשות שמות בגוף. חיידק זה יכול להיות מועבר מאדם לאדם אפילו עם מכשור רפואי כמו סטטוסקופ – אותו הרופאים כמעט לעולם לא מחטאים במעבר מחולה לחולה.

חיידקים אלו מצויים יותר בבתי חולים גדולים ומשוכללים יותר. היו מקרים שחיידקים עמידי תרופות נמצאו אפילו בנוזלי החיטוי של בית החולים…גזעי חיידקי שחפת עמידים לאנטיביוטיקה מהווים כיום בעיה

חמורה. כיום יש סיכון לפריצת מגפת שחפת שעמידה לכל התרופות שיש לרפואה ה"מדעית" להציע. מספר הנגועים במחלה זו ברחבי תבל נאמד ב-50 מיליוני אנשים.

אנטיביוטיקה ואוטיזם

אם כי הדברים הולכים ומשתנים, עדיין רופאים רבים לא מודעים להשלכות של מתן אנטיביוטיקה והן נותנים אותה גם כטיפול בהצטננות קלה או נזלת. במהלך חייהם אנשים מקבלים טיפולים לא מעטים עם אנטיביוטיקות רחבות טווח או טיפול עם קורטיקוסטרואידים נגד כאבי שרירים. כך, יש התרבות יתר של שמרים במעי על-חשבון בקטריות. התרופה טטראציקלין, דרך משל, יכולה תוך ימים ספורים לחסל את מרבית פלורת חיידקי המעיים – אז יש מקום פנוי להתרבות לא נשלטת של פיטריות שמרים כמו קנדידה.

באופן  טבעי יש איזון בין קנדידה לבקטריות – כולם חיים בשלום. אנטיביוטיקה הורסת את כל זה.  עודף שמרים גורם צרות רבות, גם שלשול. ריבוי שמרים הינו במידה רבה מחלה יתרוגנית, מחלה שנגרמת בגלל טיפול רפואי עם אנטיביוטיקה וקורטיזון. ודיאטה עשירת סוכר.  תפריט של מזונות מלוטשים ועשירי סוכר מזוקק  גורם למחסור חמור בויטמינים ומינרלים חיוניים. חומרי צבע, שימור וטעם מלאכותיים מחמירים עוד יותר את הבעיה. כל אלו גורמים לסטרס על המערכת החיסונית וכך אדם נחשף לעוד ועוד מחלות.

מתן אנטיביוטיקות רבות, עקב יותר מחלות בינקות יכול להסביר בעיות עיכול מהן סובלים אוטיסטים. ילדים אוטיסטים קיבלו גם יותר אינפקציות בדרכי השתן שטופלו שוב ושוב על-ידי אנטיביוטיקות, ללא הועיל,  בממוצע 7.5 פעמים יותר לעומת ילדים אחרים. 61% מהחיידקים שהם סבלו מהם היו עמידים לאנטיביוטיקות. במחקר שפורסם בשנת 2005 נמצא שהתרופה האנטיביוטית אוגומנטין גורמת לאוטיזם – היא מעלה את רמת האמוניה בדם. גלולות נגד הריון אף הן מגבירות אינפקציות של פיטריות אצל נשים.

 מתן אנטיביוטיקות במצב זה עוד יותר מחמיר את הבעיה.

חיסונים מכילי כספית הם סיפור בפני עצמו. החיסונים מכניסים לגוף אצטילדהיד' יוריק אסיד, אלוקסון, אלכוהולים, חומצה לקטית ועוד. אנטיביוטיקה אשמה במקרים רבים ביותר של ילדים שפיתחו אוטיזם, כמותה גם חיסונים ובייחוד החיסון המשולש. לפי מחקר שנעשה בבריטניה, יותר משני שלישים של הילדים האוטיסטיים קיבלו 4 ויותר טיפולים אנטיביוטיים בשנתם הראשונה. חברות התרופות נהגו להכניס תרכובת של כספית, תימרוסול, לחיסון המשולש. כאשר התרבו מקרי האוטיזם אחרי מתן חיסון זה המכיל כספית, נאסרה הכנסת תימרוסול לחיסונים. חברות התרופות מכרו את המלאי לארצות העולם השלישי. מעניין אם ישראל נחשבה לצורך זה למדינת עולם  שלישי. אצל תינוקות וילדים אוטיסטים נמצאה כמות של כספית 2.1 פעמים רבה יותר מאשר אצל לא אוטיסטים ואילו עופרת ואבץ נמצאו באותה כמות. ילדים אלו מקבלים בדרך כלל יותר טיפולים אנטיביוטיים ב-12 עד 36 חודשי חייהם הראשונים.

רוב האנטיביוטיקות מופקות מפטריות והן קוטלות בקטריות על-יד הפרשת רעלים מסוג מיקוטוקסינים.  טיפול חיצוני עם יודן קוטל את מרבית גורמי האינפקציות המצויים על העור, יהיו אלו בקטריות, וירוסים, פיטריות ועוד הוא עושה זאת תוך 15-*30 שנית. היודן מתרכב  עם טירוזין והיסטידין, חומצות  אמיניות בלתי הכרחיות.

אנטיביוטיקות הניתנות נגד אינפקציות וקורטיקוסטרואידים שניתנים נגד כאבי שרירים, קוטלים את החיידקים הטובים.   עקב כך, יש התרבות יתר של שמרים במעיים, קנדידה, על חשבון הבקטריות החיוניות. טטראציקלין יכול לגרום לכך תוך ימים ספורים. עודפי הקנדידה מפריעים לסילוק מתכות כבדותת מהגוף – יש עודף שמרים וחוסר בקטריות. למי שטופלו עם אנטיביוטיקות וקורטיקוסטרואידים יש יותר דלקות בדרכי השתן ובהמשך פחות עמידות

להתמודד בפני מחלות שונות. כיום יש פי  7.5 פעמים יותר בקטריות עמידות לתרופות לעומת המצב לפני כעשרים שנה ו-61% יותר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקות.

יודן ומגנזיום כלוריד עוזרים  נגד כל מיני אינפקציות. חשוב שאם כבר משתמשים באנטיביוטיקה, היא תהייה האמצעי האחרון, לא הראשון. לפי טיפול באנטיביוטיקה יש לטפל עם יודן, מגנזיום כלוריד, סודיום ביקרבונאט וחימר מרפא. למעשה, השימוש באנטיביוטיקה מושפע לא רב מצרכים רפואיים אלא גם מנושאים תרבותיים, חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים. הדרך היותר טובה להלחם בעמידות לאנטיביוטיקה היא לא על-ידי מציאת אנטיביוטיקה יעילה יותר אלא על-ידי הפסקת השימוש בה – אפשר להשתמש בה רק כשאין פתרון טבעי במקומה.

יודן בשימוש פנימי לא פוגע בחיידקים הטובים – עודף שלו מופרש החוצה. הוא קוטל וירוסים, חיידקים, שמרים ופיטריות פתוגניות. לדברי דר' ג'ארי גורדון, מנה מספקת של ויטמין C אף היא תעצור התקדמות של  כל אינפקציה שהיא וזאת ללא שימוש באנטיביוטיקה.

אנטיביוטיקה מפריעה לספיגה ולמטבוליזם של רכיבי תזונה שחשובים  לתהליכים שונים בגוף וגורמת למחלות מחסורים. היא מפריעה לספיגת ויטמיני A, 12B, C, E, K, ביוטין והמינרלים סידן, ברזל, מגנזיום ואשלגן. היא

 מסלקת מן הגוף נחושת, ברזל, מגנזיום ואבץ. היא פוגעת בגורמים נוגדי עוויתות כמו 2B, 12B ויטמיני C ,E  ו-K.  חומצה פולית, סידן ומגנזיום. היא פוגעת ברכיבי תזונה שמגינים בפני סוכרת  (כאשר היא נלקחת דרך הפה) ויטמיני 2B, C, D וחומצה פולית. היא פוגעת באנטיאוקסידנטים טבעיים כמו ויטמין C.

גם אספירין פוגע בסידן, חומצה פולית, ברזל, אשלגן ויטמיני C ו-B  קומפלקס. לחימר מרפא  יש גם כן תכונות נוגדות חיידקים. יש שבטים ששוטפים את מזונם במים בהם יש חימר, כנגד מחלות אינפקציה.

מחסור בסלניום גורם לוירוסים לעבור מוטציה ולהיות אלימים יותר. לאחר מכן, אפילו אם אדם נוטל סלניום או אוכל אגוזי ברזיל שמכילים  סלניום, אותם וירוסים מתקיימים הלאה. זה קורה גם אם חסר בגוף ויטמין E. גם אז מתפתחים וירוסי על וחיידקי על. זהו שטח חדש שרק עכשיו מתחיל להתבהר, איך מחסורים תזונתיים גורמים למגפות יותר קטלניות, לא רק בגלל חולשת המערכת החיסונית של הגוף אלא בגלל מוטציות של מיקרואורגניזמים. שום הינו אנטיביוטיקה מעולה והוא עוזר גם נגד קנדידה, באותה יעילות כמו התרופה נוגדת הפיטריות ניסטטין, אבל בלי הנזקים של התרופה. מי כסף עוזרים אף הם אבל יודן טוב יותר מאחר והוא מינרל חיוני לאדם. כיום, 500,000 אמריקאים מתים בשנה  ממחלות אינפקציה, אחרי מחלות לב וסרטן. כמו שמתברר, אנטיביוטיקה איננה התשובה לכך.